ספר בראשית—
יהי רקיע,
יקוו המים,
יהי מארת,
ישרצו המים,
תוצא הארץ,
ויכלו,
אלה תולדות השמים,
כולן פתוחות,
והן שבע פרשייות;
אל האשה אמר,
ולאדם אמר,
שתיהן סתומות;
ויאמר ה’ אלהים,
פתוחה;
והאדם ידע,
זה ספר,
ויחי שת,
ויחי אנוש,
ויחי קינן,
ויחי מהללאל,
ויחי ירד,
ויחי חנוך,
ויחי מתושלח,
ויחי למך,
ויהי נח,
אחת עשרה פרשייות אלו,
כולן סתומות;
וירא ה’,
אלה תולדת נח,
שתיהן פתוחות;
ויאמר אלהים לנח,
וידבר אלהים אל נח,
ויאמר אלהים אל נח,
שלושתן סתומות;
ויהיו בני נח,
ואלה תולדת בני נח,
שתיהן פתוחות;
וכנען ילד,
ולשם ילד,
שתיהן סתומות;
ויהי כל הארץ,
אלה תולדת שם,
שתיהן פתוחות;
וארפכשד חי,
ושלח חי,
ויחי עבר,
ויחי פלג,
ויחי רעו,
ויחי שרוג,
ויחי נחור,
ויחי תרח,
כולן סתומות,
והן שמונה פרשייות;
ויאמר ה’ אל אברם,
ויהי רעב,
ויהי בימי אמרפל,
שלושתן פתוחות;
אחר הדברים,
ושרי אשת אברם,
ויהי אברם,
ויאמר אלהים אל אברהם,
ארבעתן סתומות;
וירא אליו,
פתוחה;
ויסע משם,
וה’ פקד,
שתיהן סתומות;
ויהי בעת,
ויהי אחר,
ויהי אחרי הדברים,
ויהיו חיי שרה,
ארבעתן פתוחות;
ואברהם זקן,
סתומה;
ויסף אברהם,
ואלה תלדת ישמעאל,
ואלה תולדת יצחק,
ויהי רעב,
ארבעתן פתוחות;
ויהי עשו,
ויהי כי זקן יצחק,
ויצא יעקב,
שלושתן סתומות;
וישלח יעקב,
פתוחה;
ויבא יעקב,
ותצא דינה,
שתיהן סתומות;
ויאמר אלהים,
וירא אלהים,
ויהיו בני יעקב,
ואלה תלדות עשו,
ארבעתן פתוחות;
אלה בני שעיר,
סתומה;
ואלה המלכים,
וישב יעקב,
ויהי בעת ההוא,
שלושתן פתוחות;
ויוסף הורד,
סתומה;
ויהי אחר הדברים,
ויהי מקץ,
שתיהן פתוחות;
ויגש אליו יהודה,
ואלה שמות,
ואת יהודה,
שלושתן סתומות;
ויהי אחרי,
ויקרא יעקב,
שמעון ולוי,
יהודה,
זבולן,
יששכר,
כולן פתוחות,
והן שש;
דן,
גד,
מאשר,
נפתלי,
בן פרת,
חמשתן סתומות;
בנימין,
פתוחה.
מניין הפתוחות,
שלוש וארבעים;
והסתומות,
שמונה וארבעים:
הכול,

ספר ואלה שמות—
ויקם מלך חדש,
וילך איש,
ויהי בימים הרבים,
שלושתן פתוחות;
ומשה היה רעה,
סתומה;
וילך משה וישב,
ויאמר ה’ אל אהרן,
שתיהן פתוחות;
וידבר אלהים אל משה,
סתומה;
וידבר ה’ אל משה,
וידבר ה’ אל משה ואל אהרן,
שתיהן פתוחות;
אלה ראשי בית אבתם,
וידבר ה’ אל משה,
שתיהם סתומות;
ויאמר ה’ אל משה,
ויאמר ה’ אל משה ואל אהרן,
שתיהן פתוחות;
ויאמר ה’ אל משה כבד,
ויאמר ה’ אל משה אמר אל אהרן,
שתיהן סתומות;
ויאמר ה’ אל משה,
פתוחה;
ויאמר ה’ אל משה אמר אל אהרן,
ויאמר ה’ אל משה השכם בבקר,
שתיהן סתומות;
ויאמר ה’ אל משה בא אל פרעה,
ויאמר ה’ אל משה ואל אהרן,
שתיהן פתוחות;
ויאמר ה’ אל משה השכם,
סתומה;
ויאמר ה’ אל משה נטה,
ויאמר ה’ אל משה בא אל פרעה,
שתיהן פתוחות;
ויאמר ה’ אל משה נטה ידך בארבה,
סתומה;
ויאמר . . . ויהי חשך,
ויאמר . . . עוד נגע,
שתיהן פתוחות;
ויאמר משה,
ויאמר ה’ אל משה,
ויאמר ה’ אל משה ואל אהרן,
שלושתן סתומות;
ויקרא משה,
פתוחה;
ויהי בחצי הלילה,
סתומה;
ויסעו בני ישראל,
ויאמר ה’ אל משה ואהרן,
שתיהן פתוחות;
ויהי בעצם,
סתומה;
וידבר . . . קדש לי,
והיה כי יבאך,
שתיהן פתוחות;
ויהי בשלח,
סתומה;
וידבר ה’ . . . וישבו ויחנו,
ויאמר ה’ אל משה מה תצעק,
ויאמר ה’ אל משה נטה את ידך,
אז ישיר משה,
ותקח מרים,
חמשתן פתוחות;
ויסע משה,
ויבאו אילמה,
ויאמר ה’ אל משה הנני ממטיר,
שלושתן סתומות;
וידבר ה’ אל משה,
פתוחה;
ויאמר ה’ אל משה,
סתומה;
ויסעו כל עדת,
ויבא עמלק,
ויאמר ה’ אל משה כתב,
וישמע יתרו,
בחדש השלישי,
חמשתן פתוחות;
וידבר אלהים,
אנכי,
לא תשא,
שלושתן סתומות;
זכור,
פתוחה;
כבד,
לא תרצח,
לא תנאף,
לא תגנב,
לא תענה,
לא תחמד,
לא תחמד,
כולן סתומות,
והן שבע;
וכל העם,
פתוחה;
ויאמר ה’ אל משה,
סתומה;
ואלה המשפטים,
פתוחה;
וכי ימכר,
מכה איש,
וכי יזד איש,
ומכה אביו,
וגנב איש,
ומקלל אביו,
וכי יריבן,
וכי יכה איש,
וכי ינצו,
וכי יכה איש,
כולן סתומות,
והן עשר;
וכי יגח שור,
פתוחה;
וכי יפתח,
וכי יגף שור,
כי יגנב איש,
כי יבער איש,
כי תצא אש,
כי יתן איש,
כי יתן איש,
כולן סתומות,
והן שבע;
וכי ישאל,
פתוחה;
וכי יפתה,
מכשפה,
זבח לאלהים,
שלושתן סתומות;
אם כסף,
פתוחה;
אלהים לא תקלל,
לא תשא,
כי תפגע,
כי תראה,
לא תטה,
חמשתן סתומות;
הנה אנכי,
פתוחה;
לא תהיה משכלה,
סתומה;
ואל משה אמר,
פתוחה;
ויאמר ה’,
סתומה;
וידבר ה’,
פתוחה;
ועשו ארון,
סתומה;
ועשית שלחן,
ועשית מנרת,
שתיהן פתוחות;
ואת המשכן,
סתומה;
ועשית את הקרשים,
פתוחה;
ועשית פרכת,
ועשית את המזבח,
ועשית את חצר המשכן,
ואתה תצוה,
ואתה הקרב,
חמשתן סתומות;
ועשו את האפד,
פתוחה;
ועשית משבצת,
ועשית חשן,
ועשית את מעיל,
ועשית ציץ,
וזה הדבר,
וזה אשר תעשה,
כולן סתומות,
והן שש;
ועשית מזבח,
וידבר דכי תשא,
וידבר דועשית כיור,
וידבר דבשמים,
ארבעתן פתוחות;
ויאמר דקח לך סמים,
וידבר דראה קראתי,
שתיהן סתומות;
ויאמר ה’,
פתוחה;
ויתן אל משה,
סתומה;
וידבר דלך רד,
ויפן וירד,
שתיהן פתוחות;
וידבר דלך עלה מזה,
סתומה;
ויאמר משה,
ויאמר ה’ אל משה גם,
ויאמר ה’ אל משה פסל,
ויאמר ה’ אל משה כתב,
ארבעתן פתוחות;
ויקהל משה,
סתומה;
ויאמר משה,
ויאמר משה אל בני ישראל,
שתיהן פתוחות;
ויעשו כל חכם לב,
סתומה;
ויעש יריעת,
פתוחה;
ויעש את הקרשים,
סתומה;
ויעש בצלאל,
ויעש את השלחן,
ויעש את המנרה,
ויעש את מזבח הקטרת,
ארבעתן פתוחות;
ויעש את מזבח העלה,
ויעש את הכיור,
ויעש את החצר,
אלה פקודי,
כל הזהב,
חמשתן סתומות;
ויעש את האפד,
פתוחה;
ויעשו את אבני,
סתומה;
ויעש את החשן,
ויעש את מעיל,
שתיהן פתוחות;
ויעשו את הכתנת,
ויעשו את ציץ,
ותכל,
שלושתן סתומות;
ויביאו את המשכן,
וידבר דביום החדש,
שתיהן פתוחות;
ויהי בחדש הראשון,
ויקח ויתן,
ויתן את השלחן,
וישם את המנרה,
וישם את מזבח,
וישם את מסך,
וישם את הכיר,
ויקם את החצר,
כולן סתומות,
והן שמונה;
ויכס הענן,
פתוחה.
מניין הפתוחות,
תשע ושישים;
ומניין הסתומות,
חמש ותשעים:
הכול,
מאה וארבע ושישים פרשייות.

ספר ויקרא—
ואם מן הצאן,
סתומה;
ואם מן העוף,
פתוחה;
ונפש כי תקריב,
וכי תקרב,
ואם מנחה,
ואם מנחת,
ואם תקריב,
חמשתן סתומות;
ואם זבח,
ואם מן הצאן,
ואם עז,
וידבר,
ואם כל עדת,
אשר נשיא,
ואם נפש,
ואם כבש,
ונפש כי תחטא,
כולן פתוחות,
והן תשע;
ואם לא תשיג,
וידבר ה’,
שתיהן סתומות;
ואם נפש,
וידבר דנפש,
וידבר דצו,
שלושתן פתוחות;
וזאת תורת,
סתומה;
וידבר דזה קרבן,
וידבר דדבר אל אהרן,
וזאת תורת האשם,
וזאת תורת זבח,
וידבר דדבר אל בני ישראל,
וידבר דקח את אהרן,
כולן פתוחות,
והן שש;
ויהי ביום השמיני,
סתומה;
וידבר ה’ אל אהרן,
וידבר משה,
וידבר ה’ אל משה,
שלושתן פתוחות;
וזה לכם,
וכי ימות,
שתיהן סתומות;
וידבר דאשה כי תזריע,
וידבר דאדם כי יהיה,
נגע צרעת,
ובשר,
ארבעתן פתוחות;
או בשר,
סתומה;
ואיש או אשה,
פתוחה;
ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם,
ואיש כי ימרט,
והבגד,
שלושתן סתומות;
וידבר דזאת תהיה,
פתוחה;
ואם דל,
סתומה;
וידבר דכי תבאו,
וידבר דדברו אל בני ישראל,
שתיהן פתוחות;
ואיש כי תצא,
סתומה;
ואשה כי תהיה,
פתוחה;
ואשה כי יזוב,
סתומה;
וידבר דאחרי מות,
וידבר דדבר אל אהרן,
וידבר דדבר אל בני ישראל,
שלושתן פתוחות;
איש איש,
ערות אביך,
ערות אשת אביך,
ערות אחותך,
ערות בת בנך,
ערות בת אשת,
ערות אחות אביך,
ערות אחות אמך,
ערות אחי אביך,
ערות כלתך,
ערות אשת אחיך,
ערות אשה,
כולן סתומות,
והן שתים עשרה;
וידבר דדבר אל כל עדת,
וכי תבאו אל הארץ,
שתיהן פתוחות;
וכי יגור,
סתומה;
וידבר דאשר יתן מזרעו,
ויאמר ה’ אל משה אמר אל הכהנים,
שתיהן פתוחות;
והכהן הגדול,
וידבר דדבר אל אהרן,
שתיהן סתומות;
וידבר דוינזרו,
וידבר דדבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל,
שתיהן פתוחות;
וידבר דשור או כשב,
סתומה;
וידבר דדבר אל בני ישראל,
אלה מועדי ה’,
וידבר דכי תבאו אל הארץ,
שלושתן פתוחות;
וספרתם לכם,
סתומה;
וידבר דבחדש השביעי,
פתוחה;
וידבר דאך בעשור,
סתומה;
וידבר דבחמשה עשר יום,
וידבר דצו את בני ישראל,
ולקחת סלת,
שלושתן פתוחות;
ויצא בן אשה,
סתומה;
וידבר דהוצא את המקלל,
וידבר דבהר סיני,
שתיהן פתוחות;
וספרת לך,
כי ימוך אחיך,
ואיש כי ימכר,
וכי ימוך אחיך ומטה,
וכי ימוך אחיך עמך,
וכי תשיג יד גר,
כולן סתומות,
והן שש;
אם בחקתי,
ואם לא תשמעו לי,
שתיהן פתוחות;
ואם בזאת,
סתומה;
וידבר דאיש כי יפלא,
פתוחה;
ואם בהמה,
סתומה.
מניין הפתוחות,
שתיים וחמישים;
והסתומות,
שש וארבעים:
הכול,
שמונה ותשעים.

ספר במדבר סיניי—
ויהיו בני ראובן,
סתומה;
לבני שמעון,
לבני גד,
לבני יהודה,
לבני יששכר,
לבני זבולן,
לבני יוסף,
לבני מנשה,
לבני בנימן,
לבני דן,
לבני אשר,
בני נפתלי,
אלה הפקדים,
וידבר דאך את מטה לוי,
וידבר דאיש על דגלו,
כולן פתוחות,
והן ארבע עשרה;
דגל מחנה ראובן,
ונסע אהל,
דגל מחנה אפרים,
דגל מחנה דן,
ארבעתן סתומות;
אלה פקודי,
ואלה תולדת,
וידבר דהקרב,
וידבר דואני,
וידבר דפקד,
חמשתן פתוחות;
ולקהת,
ויאמר דפקד,
שתיהן סתומות;
וידבר דקח,
וידבר דנשא,
וידבר דאל תכריתו,
וידבר דנשא,
ארבעתן פתוחות;
בני מררי,
ופקודי בני גרשון,
שתיהן סתומות;
וידבר דצו,
וידבר דאיש או אשה,
וידבר דאיש איש כי תשטה,
וידבר דאיש או אשה כי יפלא,
וידבר דדבר אל אהרן,
חמשתן פתוחות;
יברכך,
יאר,
ישא,
ושמו,
ויהי ביום כלות,
ויהי המקריב,
כולן סתומות,
והן שש;
ביום השני,
ביום השלישי,
ביום הרביעי,
ביום החמישי,
ביום הששי,
ביום השביעי,
ביום השמיני,
ביום התשיעי,
ביום העשירי,
ביום עשתי עשר,
ביום שנים עשר,
זאת חנכת,
וידבר דבהעלתך,
וידבר דקח את הלוים,
כולן פתוחות,
והן ארבע עשרה;
וידבר דזאת אשר ללוים,
סתומה;
וידבר דויעשו,
וידבר דכי יהיה טמא,
שתיהן פתוחות;
וביום הקים,
סתומה;
וידבר דעשה לך,
ויהי בשנה השנית,
שתיהן פתוחות;
ויאמר משה לחבב,
ויהי בנסע,
שתיהן סתומות;
ויהי העם כמתאננים,
ויאמר דאספה לי,
ויאמר דהיד ה’ תקצר,
ותדבר מרים,
ארבעתן פתוחות;
ויאמר ה’ פתאם,
סתומה;
ויאמר דואביה,
וידבר דשלח לך,
ויאמר דעד אנה ינאצני,
וידבר דעד מתי,
וידבר דכי תבאו,
וידבר דבבאכם,
כולן פתוחות,
והן שש;
וכי תשגו,
ואם נפש אחת,
שתיהן סתומות;
ויהיו בני ישראל,
פתוחה;
ויאמר דמות יומת,
סתומה;
ויאמר דועשו להם,
ויקח קרח,
שתיהן פתוחות;
וידבר דהבדלו,
וידבר דהעלו,
וידבר דאמר אל אלעזר,
שלושתן סתומות;
וילנו,
פתוחה;
וידבר דהרמו,
סתומה;
וידבר דוקח מאתם,
ויאמר דהשב,
ויאמרו בני ישראל,
שלושתן פתוחות;
ויאמר ה’ אל אהרן,
סתומה;
וידבר ה’ אל אהרן,
פתוחה;
ולבני לוי,
סתומה;
וידבר דואל הלוים,
וידבר דזאת חקת התורה,
ויבאו בני ישראל,
וידבר דקח את המטה,
ארבעתן פתוחות;
ויאמר דיען לא האמנתם,
וישלח משה,
שתיהן סתומות;
ויסעו מקדש,
פתוחה;
וישמע הכנעני,
סתומה;
ויסעו מהר ההר,
פתוחה;
אז ישיר,
סתומה;
וישלח ישראל,
פתוחה;
וירא בלק,
סתומה;
וישב ישראל,
וידבר דפינחס,
וידבר דצרור,
ויאמר ה’,
ארבעתן פתוחות;
בני שמעון,
בני גד,
בני יהודה,
בני יששכר,
בני זבולן,
בני יוסף,
אלה בני אפרים,
בני בנימן,
אלה בני דן,
בני אשר,
בני נפתלי,
כולן סתומות,
והן אחת עשרה;
וידבר ה’,
פתוחה;
ואלה פקודי הלוי,
ותקרבנה בנות צלפחד,
שתיהן סתומות;
ויאמר דכן בנות צלפחד,
ויאמר דעלה,
שתיהן פתוחות;
וידבר משה,
סתומה;
וידבר דצו,
וביום השבת,
ובראשי חדשיכם,
שלושתן פתוחות;
ובחדש הראשון,
וביום הבכורים,
שתיהן סתומות;
ובחדש השביעי,
פתוחה;
ובעשור,
ובחמשה עשר,
וביום השני,
וביום השלישי,
וביום הרביעי,
וביום החמישי,
וביום הששי,
וביום השביעי,
ביום השמיני,
כולן סתומות,
והן תשע;
וידבר משה,
וידבר ה’,
שתיהן פתוחות;
ויצאו משה ואלעזר,
ויאמר אלעזר,
ויאמר דשא,
שלושתן סתומות;
ומקנה רב,
פתוחה;
ויאמרו אם מצאנו,
ויגשו אליו,
שתיהן סתומות;
ויאמר אליהם משה,
אלה מסעי,
שתיהן פתוחות;
וישמע הכנעני,
וידבר דבערבת,
שתיהן סתומות;
וידבר דצו את בני ישראל,
וידבר דאלה שמות האנשים,
וידבר דבערבת מואב,
וידבר דדבר אל בני ישראל,
ויקרבו ראשי האבות,
חמשתן פתוחות.
מניין הפתוחות,
שתיים ותשעים;
והסתומות,
שש ושישים:
הכול,
מאה ושמונה וחמישים.

ספר אלה הדברים—
ויאמר ה’ אלי,
ונפן ונעבר,
וידבר ה’,
ויאמר ה’ אלי ראה,
ואתחנן,
חמשתן סתומות;
ועתה ישראל,
כי תוליד בנים,
אז יבדיל,
ויקרא משה,
ארבעתן פתוחות;
אנכי,
לא תשא,
שמור,
כבד,
לא תרצח,
ולא תנאף,
ולא תגנב,
ולא תענה,
ולא תחמד,
ולא תתאוה,
את הדברים,
כולן סתומות,
והן אחת עשרה;
שמע ישראל,
פתוחה;
והיה כי יביאך,
לא תנסו,
כי ישאלך,
כי יביאך,
ארבעתן סתומות;
והיה עקב,
פתוחה;
כי תאמר,
סתומה;
כל המצוה,
והיה אם שכח,
שמע ישראל,
בעת ההוא,
ועתה ישראל,
חמשתן פתוחות;
כי הארץ,
והיה אם שמע,
כי אם שמר תשמרון,
ראה אנכי,
והיה כי יביאך,
כי ירחיב,
כי יכרית,
כולן סתומות,
והן שבע;
כי יקום,
פתוחה;
כי יסיתך,
כי תשמע,
בנים אתם,
לא תאכל,
את זה תאכלו,
כל צפור טהרה,
כולן סתומות,
והן שש;
עשר תעשר,
פתוחה;
מקצה שלש,
מקץ שבע,
כי יהיה בך אביון,
כי ימכר לך,
ארבעתן סתומות;
כל הבכור,
שמור את חדש,
שתיהן פתוחות;
שבעה שבעת,
סתומה;
חג הסכת,
פתוחה;
שפטים ושטרים,
לא תטע לך,
לא תזבח,
כי ימצא בקרבך,
ארבעתן סתומות;
כי יפלא,
פתוחה;
כי תבא,
לא יהיה לכהנים,
וזה יהיה,
וכי יבא הלוי,
כי אתה בא,
כי יכרית,
כולן סתומות,
והן שש;
וכי יהיה איש,
פתוחה;
לא תסיג,
לא יקום עד,
כי תצא למלחמה,
כי תקרב אל עיר,
כי תצור אל עיר,
חמשתן סתומות;
כי ימצא חלל,
פתוחה;
כי תצא למלחמה,
כי תהיין לאיש,
כי יהיה לאיש,
וכי יהיה באיש,
לא תראה את שור,
לא תראה את חמור,
לא יהיה כלי,
כולן סתומות,
והן שבע;
כי יקרא,
פתוחה;
כי תבנה,
לא תחרש,
גדלים,
כי יקח איש,
ואם אמת היה,
כי ימצא איש,
כי יהיה נער,
ואם בשדה,
כי ימצא איש נער,
לא יקח איש,
לא יבא פצוע דכא,
לא יבא ממזר,
לא יבא עמוני,
לא תתעב אדמי,
כי תצא מחנה,
לא תסגיר,
לא תהיה קדשה,
לא תשיך,
כי תדר,
כי תבא בכרם,
כי תבא בקמת,
כי יקח איש אשה ובעלה,
כי יקח איש אשה חדשה,
כי ימצא איש,
השמר בנגע הצרעת,
כי תשה,
לא תעשק,
לא יומתו,
לא תטה,
כי תקצר,
כי תחבט,
כי יהיה ריב,
כי ישבו אחים,
כי ינצו אנשים,
לא יהיה לך בכיסך,
כולן סתומות,
והן חמש ושלושים;
זכור,
והיה כי תבוא,
שתיהן פתוחות;
כי תכלה,
היום הזה,
שתיהן סתומות;
ויצו משה וזקני,
פתוחה;
וידבר משה,
ויצו משה את העם,
ארור האיש,
ארור מקלה,
ארור מסיג,
ארור משגה,
ארור מטה,
ארור שכב עם כל בהמה,
ארור שכב עם אחתו,
ארור שכב עם חתנתו,
ארור מכה,
ארור לקח,
ארור אשר לא יקים,
כולן סתומות,
והן שלוש עשרה;
והיה אם שמוע,
והיה אם לא תשמע,
שתיהן פתוחות;
אלה דברי הברית,
סתומה;
ויקרא משה אל כל ישראל,
אתם נצבים,
שתיהן פתוחות;
והיה כי יבאו,
כי המצוה,
ראה נתתי,
שלושתן סתומות;
וילך משה,
פתוחה;
ויקרא משה,
סתומה;
ויאמר ה’ אל משה הן,
האזינו השמים,
ויבא משה,
וידבר ה’ אל משה בעצם,
וזאת הברכה,
חמשתן פתוחות;
וזאת ליהודה,
סתומה;
וללוי,
פתוחה;
לבנימן,
וליוסף,
ולזבולן,
ולגד,
ולדן,
ולאשר,
ויעל משה,
כולן סתומות,
והן שבע.
מניין הפתוחות של ספר זה,
ארבע ושלושים;
והסתומות,
מאה ארבע ועשרים:
הכול,
מאה שמונה וחמישים.
ומניין הפתוחות של כל התורה,
מאתיים ותשעים;
ומניין הסתומות,
שלוש מאות ותשעה ושבעים:
הכול,
שש מאות שישים ותשעה.