וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת
אֶת-יְהוָה,
לִפְנֵי עֵלִי;
וּדְבַר-יְהוָה, הָיָה
יָקָר
בַּיָּמִים הָהֵם—
אֵין חָזוֹן, נִפְרָץ.

וַיְהִי
בַּיּוֹם הַהוּא,
וְעֵלִי שֹׁכֵב
בִּמְקוֹמוֹ;
וְעֵינָו הֵחֵלּוּ
כֵהוֹת,
לֹא יוּכַל
לִרְאוֹת.
וְנֵר אֱלֹהִים
טֶרֶם יִכְבֶּה,
וּשְׁמוּאֵל
שֹׁכֵב,
בְּהֵיכַל יְהוָה,
אֲשֶׁר-שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים.

וַיִּקְרָא
יְהוָה
אֶל-שְׁמוּאֵל,
וַיֹּאמֶר
הִנֵּנִי.
וַיָּרָץ
אֶל-עֵלִי,
וַיֹּאמֶר
הִנְנִי
כִּי-קָרָאתָ
לִּי,
וַיֹּאמֶר
לֹא-קָרָאתִי,
שׁוּב
שְׁכָב;
וַיֵּלֶךְ,
וַיִּשְׁכָּב.

וַיֹּסֶף
יְהוָה,
קְרֹא
עוֹד
שְׁמוּאֵל,
וַיָּקָם
שְׁמוּאֵל
וַיֵּלֶךְ
אֶל-עֵלִי,
וַיֹּאמֶר
הִנְנִי
כִּי קָרָאתָ
לִי;
וַיֹּאמֶר
לֹא-קָרָאתִי בְנִי,
שׁוּב שְׁכָב.
וּשְׁמוּאֵל,
טֶרֶם יָדַע
אֶת-יְהוָה;
וְטֶרֶם יִגָּלֶה
אֵלָיו,
דְּבַר-יְהוָה.
וַיֹּסֶף
יְהוָה
קְרֹא-
שְׁמוּאֵל,
בַּשְּׁלִישִׁת,
וַיָּקָם
וַיֵּלֶךְ
אֶל-עֵלִי,
וַיֹּאמֶר
הִנְנִי
כִּי קָרָאתָ
לִי;
וַיָּבֶן
עֵלִי,
כִּי יְהוָה קֹרֵא
לַנָּעַר.
וַיֹּאמֶר
עֵלִי
לִשְׁמוּאֵל,
לֵךְ
שְׁכָב,
וְהָיָה אִם-יִקְרָא
אֵלֶיךָ,
וְאָמַרְתָּ
דַּבֵּר
יְהוָה
כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ;
וַיֵּלֶךְ
שְׁמוּאֵל,
וַיִּשְׁכַּב
בִּמְקוֹמוֹ.
וַיָּבֹא
יְהוָה
וַיִּתְיַצַּב,
וַיִּקְרָא
כְפַעַם-בְּפַעַם
שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל;
וַיֹּאמֶר
שְׁמוּאֵל
דַּבֵּר,
כִּי שֹׁמֵעַ
עַבְדֶּךָ.

וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל-שְׁמוּאֵל,
הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה
דָבָר
בְּיִשְׂרָאֵל:
אֲשֶׁר, כָּל-שֹׁמְעוֹ—
תְּצִלֶּינָה,
שְׁתֵּי אָזְנָיו.
בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים
אֶל-עֵלִי,
אֵת כָּל-
אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי
אֶל-בֵּיתוֹ—
הָחֵל,
וְכַלֵּה.
וְהִגַּדְתִּי
לוֹ,
כִּי-שֹׁפֵט
אֲנִי
אֶת-בֵּיתוֹ
עַד-עוֹלָם—
בַּעֲו‍ֹן אֲשֶׁר-יָדַע,
כִּי-מְקַלְלִים
לָהֶם
בָּנָיו,
וְלֹא כִהָה,
בָּם.
וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי,
לְבֵית עֵלִי:
אִם-יִתְכַּפֵּר
עֲו‍ֹן
בֵּית-עֵלִי,
בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה—
עַד-עוֹלָם.
וַיִּשְׁכַּב
שְׁמוּאֵל
עַד-הַבֹּקֶר,
וַיִּפְתַּח
אֶת-דַּלְתוֹת בֵּית-יְהוָה;
וּשְׁמוּאֵל יָרֵא, מֵהַגִּיד
אֶת-הַמַּרְאָה
אֶל-עֵלִי.
וַיִּקְרָא
עֵלִי
אֶת-שְׁמוּאֵל,
וַיֹּאמֶר
שְׁמוּאֵל
בְּנִי;
וַיֹּאמֶר,
הִנֵּנִי.
וַיֹּאמֶר,
מָה הַדָּבָר
אֲשֶׁר דִּבֶּר
אֵלֶיךָ—
אַל-נָא תְכַחֵד,
מִמֶּנִּי:
כֹּה יַעֲשֶׂה-
לְּךָ
אֱלֹהִים,
וְכֹה יוֹסִיף,
אִם-תְּכַחֵד
מִמֶּנִּי
דָּבָר,
מִכָּל-הַדָּבָר
אֲשֶׁר-דִּבֶּר
אֵלֶיךָ.
וַיַּגֶּד-
לוֹ
שְׁמוּאֵל
אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים,
וְלֹא כִחֵד
מִמֶּנּוּ;
וַיֹּאמַר—
יְהוָה הוּא,
הַטּוֹב בְּעֵינָו יַעֲשֶׂה.

וַיִּגְדַּל,
שְׁמוּאֵל;
וַיהוָה הָיָה עִמּוֹ,
וְלֹא-הִפִּיל
מִכָּל-דְּבָרָיו
אָרְצָה.
וַיֵּדַע,
כָּל-יִשְׂרָאֵל,
מִדָּן,
וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע:
כִּי נֶאֱמָן
שְׁמוּאֵל,
לְנָבִיא לַיהוָה.

וַיֹּסֶף
יְהוָה,
לְהֵרָאֹה
בְשִׁלֹה:
כִּי-נִגְלָה
יְהוָה
אֶל-שְׁמוּאֵל
בְּשִׁלוֹ,
בִּדְבַר יְהוָה.