וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל-שְׁמוּאֵל,
עַד-מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל
אֶל-שָׁאוּל,
וַאֲנִי מְאַסְתִּיו, מִמְּלֹךְ
עַל-יִשְׂרָאֵל;
מַלֵּא
קַרְנְךָ
שֶׁמֶן,
וְלֵךְ
אֶשְׁלָחֲךָ
אֶל-יִשַׁי
בֵּית-הַלַּחְמִי—
כִּי-רָאִיתִי
בְּבָנָיו
לִי,
מֶלֶךְ.
וַיֹּאמֶר
שְׁמוּאֵל
אֵיךְ אֵלֵךְ,
וְשָׁמַע
שָׁאוּל
וַהֲרָגָנִי;
וַיֹּאמֶר
יְהוָה,
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח
בְּיָדֶךָ,
וְאָמַרְתָּ,
לִזְבֹּחַ
לַיהוָה
בָּאתִי.
וְקָרָאתָ
לְיִשַׁי,
בַּזָּבַח;
וְאָנֹכִי, אוֹדִיעֲךָ
אֵת אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה,
וּמָשַׁחְתָּ
לִי,
אֵת אֲשֶׁר-אֹמַר
אֵלֶיךָ.
וַיַּעַשׂ
שְׁמוּאֵל,
אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר
יְהוָה,
וַיָּבֹא,
בֵּית לָחֶם;
וַיֶּחֶרְדוּ
זִקְנֵי הָעִיר,
לִקְרָאתוֹ,
וַיֹּאמֶר,
שָׁלֹם בּוֹאֶךָ.
וַיֹּאמֶר
שָׁלוֹם,
לִזְבֹּחַ
לַיהוָה
בָּאתִי,
הִתְקַדְּשׁוּ,
וּבָאתֶם
אִתִּי
בַּזָּבַח;
וַיְקַדֵּשׁ
אֶת-יִשַׁי
וְאֶת-בָּנָיו,
וַיִּקְרָא
לָהֶם
לַזָּבַח.
וַיְהִי
בְּבוֹאָם,
וַיַּרְא
אֶת-אֱלִיאָב;
וַיֹּאמֶר,
אַךְ נֶגֶד
יְהוָה
מְשִׁיחוֹ.

וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל-שְׁמוּאֵל,
אַל-תַּבֵּט
אֶל-מַרְאֵהוּ
וְאֶל-גְּבֹהַּ
קוֹמָתוֹ—
כִּי מְאַסְתִּיהוּ:
כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה
הָאָדָם—
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה
לַעֵינַיִם,
וַיהוָה יִרְאֶה
לַלֵּבָב.
וַיִּקְרָא
יִשַׁי
אֶל-אֲבִינָדָב,
וַיַּעֲבִרֵהוּ
לִפְנֵי שְׁמוּאֵל;
וַיֹּאמֶר,
גַּם-בָּזֶה לֹא-בָחַר
יְהוָה.
וַיַּעֲבֵר
יִשַׁי,
שַׁמָּה;
וַיֹּאמֶר,
גַּם-בָּזֶה לֹא-בָחַר
יְהוָה.
וַיַּעֲבֵר
יִשַׁי
שִׁבְעַת בָּנָיו,
לִפְנֵי שְׁמוּאֵל;
וַיֹּאמֶר
שְׁמוּאֵל
אֶל-יִשַׁי,
לֹא-בָחַר
יְהוָה
בָּאֵלֶּה.
וַיֹּאמֶר
שְׁמוּאֵל
אֶל-יִשַׁי,
הֲתַמּוּ
הַנְּעָרִים,
וַיֹּאמֶר
עוֹד שָׁאַר
הַקָּטָן,
וְהִנֵּה רֹעֶה
בַּצֹּאן;
וַיֹּאמֶר
שְׁמוּאֵל
אֶל-יִשַׁי
שִׁלְחָה
וְקָחֶנּוּ,
כִּי לֹא-נָסֹב
עַד-בֹּאוֹ
פֹה.
וַיִּשְׁלַח
וַיְבִיאֵהוּ
וְהוּא אַדְמוֹנִי,
עִם-יְפֵה עֵינַיִם
וְטוֹב רֹאִי;

וַיֹּאמֶר
יְהוָה
קוּם
מְשָׁחֵהוּ,
כִּי-זֶה הוּא.
וַיִּקַּח
שְׁמוּאֵל
אֶת-קֶרֶן הַשֶּׁמֶן,
וַיִּמְשַׁח
אֹתוֹ
בְּקֶרֶב אֶחָיו,
וַתִּצְלַח
רוּחַ-יְהוָה
אֶל-דָּוִד,
מֵהַיּוֹם הַהוּא
וָמָעְלָה;
וַיָּקָם
שְׁמוּאֵל,
וַיֵּלֶךְ
הָרָמָתָה.
וְרוּחַ יְהוָה סָרָה,
מֵעִם שָׁאוּל;
וּבִעֲתַתּוּ
רוּחַ-רָעָה,
מֵאֵת יְהוָה.
וַיֹּאמְרוּ
עַבְדֵי-שָׁאוּל,
אֵלָיו:
הִנֵּה-נָא רוּחַ-אֱלֹהִים רָעָה,
מְבַעִתֶּךָ.
יֹאמַר-נָא
אֲדֹנֵנוּ,
עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ—
יְבַקְשׁוּ,
אִישׁ יֹדֵעַ
מְנַגֵּן
בַּכִּנּוֹר;
וְהָיָה, בִּהְיוֹת
עָלֶיךָ
רוּחַ-אֱלֹהִים רָעָה—
וְנִגֵּן
בְּיָדוֹ,
וְטוֹב לָךְ.

וַיֹּאמֶר
שָׁאוּל,
אֶל-עֲבָדָיו:
רְאוּ-נָא
לִי,
אִישׁ מֵיטִיב לְנַגֵּן,
וַהֲבִיאוֹתֶם,
אֵלָי.
וַיַּעַן
אֶחָד מֵהַנְּעָרִים
וַיֹּאמֶר,
הִנֵּה רָאִיתִי
בֵּן לְיִשַׁי
בֵּית הַלַּחְמִי,
יֹדֵעַ
נַגֵּן
וְגִבּוֹר חַיִל
וְאִישׁ מִלְחָמָה
וּנְבוֹן דָּבָר,
וְאִישׁ תֹּאַר;
וַיהוָה, עִמּוֹ.
וַיִּשְׁלַח
שָׁאוּל
מַלְאָכִים,
אֶל-יִשָׁי;
וַיֹּאמֶר,
שִׁלְחָה
אֵלַי
אֶת-דָּוִד
בִּנְךָ
אֲשֶׁר בַּצֹּאן.
וַיִּקַּח
יִשַׁי
חֲמוֹר לֶחֶם,
וְנֹאד יַיִן,
וּגְדִי עִזִּים, אֶחָד;
וַיִּשְׁלַח
בְּיַד-דָּוִד
בְּנוֹ,
אֶל-שָׁאוּל.
וַיָּבֹא
דָוִד
אֶל-שָׁאוּל,
וַיַּעֲמֹד
לְפָנָיו;
וַיֶּאֱהָבֵהוּ
מְאֹד,
וַיְהִי-לוֹ נֹשֵׂא
כֵלִים.
וַיִּשְׁלַח
שָׁאוּל,
אֶל-יִשַׁי
לֵאמֹר:
יַעֲמָד-נָא
דָוִד
לְפָנַי,
כִּי-מָצָא
חֵן
בְּעֵינָי.
וְהָיָה,
בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים
אֶל-שָׁאוּל,
וְלָקַח
דָּוִד
אֶת-הַכִּנּוֹר,
וְנִגֵּן
בְּיָדוֹ;
וְרָוַח
לְשָׁאוּל
וְטוֹב לוֹ,
וְסָרָה
מֵעָלָיו
רוּחַ הָרָעָה.