וַיָּקָם,
וַיֵּלַךְ;
וִיהוֹנָתָן, בָּא
הָעִיר.
וַיָּבֹא
דָוִד
נֹבֶה,
אֶל-אֲחִימֶלֶךְ
הַכֹּהֵן;
וַיֶּחֱרַד
אֲחִימֶלֶךְ
לִקְרַאת דָּוִד,
וַיֹּאמֶר
לוֹ
מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ,
וְאִישׁ, אֵין אִתָּךְ.
וַיֹּאמֶר
דָּוִד
לַאֲחִימֶלֶךְ
הַכֹּהֵן,
הַמֶּלֶךְ צִוַּנִי
דָבָר,
וַיֹּאמֶר
אֵלַי
אִישׁ אַל-יֵדַע
מְאוּמָה
אֶת-הַדָּבָר
אֲשֶׁר-אָנֹכִי שֹׁלֵחֲךָ,
וַאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ;
וְאֶת-הַנְּעָרִים יוֹדַעְתִּי,
אֶל-מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמוֹנִי.
וְעַתָּה, מַה-יֵּשׁ תַּחַת-יָדְךָ חֲמִשָּׁה-לֶחֶם—
תְּנָה
בְיָדִי;
אוֹ, הַנִּמְצָא.
וַיַּעַן
הַכֹּהֵן
אֶת-דָּוִד
וַיֹּאמֶר,
אֵין-לֶחֶם חֹל אֶל-תַּחַת יָדִי:
כִּי-אִם-לֶחֶם קֹדֶשׁ יֵשׁ,
אִם-נִשְׁמְרוּ
הַנְּעָרִים
אַךְ מֵאִשָּׁה.

וַיַּעַן
דָּוִד
אֶת-הַכֹּהֵן
וַיֹּאמֶר
לוֹ,
כִּי אִם-אִשָּׁה עֲצֻרָה-לָנוּ
כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם,
בְּצֵאתִי,
וַיִּהְיוּ
כְלֵי-הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ:
וְהוּא, דֶּרֶךְ חֹל—
וְאַף, כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי.
וַיִּתֶּן-
לוֹ
הַכֹּהֵן,
קֹדֶשׁ:
כִּי לֹא-הָיָה
שָׁם
לֶחֶם,
כִּי-אִם-לֶחֶם הַפָּנִים
הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי יְהוָה,
לָשׂוּם לֶחֶם חֹם,
בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ.
וְשָׁם אִישׁ
מֵעַבְדֵי שָׁאוּל
בַּיּוֹם הַהוּא,
נֶעְצָר
לִפְנֵי יְהוָה,
וּשְׁמוֹ,
דֹּאֵג הָאֲדֹמִי—
אַבִּיר הָרֹעִים,
אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.
וַיֹּאמֶר
דָּוִד
לַאֲחִימֶלֶךְ,
וְאִין יֶשׁ-
פֹּה
תַחַת-יָדְךָ
חֲנִית אוֹ-חָרֶב:
כִּי גַם-חַרְבִּי וְגַם-כֵּלַי לֹא-לָקַחְתִּי בְיָדִי,
כִּי-הָיָה דְבַר-הַמֶּלֶךְ נָחוּץ.

וַיֹּאמֶר
הַכֹּהֵן,
חֶרֶב גָּלְיָת
הַפְּלִשְׁתִּי
אֲשֶׁר-הִכִּיתָ
בְּעֵמֶק הָאֵלָה
הִנֵּה-הִיא
לוּטָה בַשִּׂמְלָה
אַחֲרֵי הָאֵפוֹד—
אִם-אֹתָהּ תִּקַּח-
לְךָ
קָח,
כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה;

וַיֹּאמֶר
דָּוִד
אֵין כָּמוֹהָ,
תְּנֶנָּה
לִּי.
וַיָּקָם
דָּוִד,
וַיִּבְרַח
בַּיּוֹם-הַהוּא
מִפְּנֵי שָׁאוּל;
וַיָּבֹא,
אֶל-אָכִישׁ
מֶלֶךְ גַּת.
וַיֹּאמְרוּ
עַבְדֵי אָכִישׁ,
אֵלָיו,
הֲלוֹא-זֶה דָוִד,
מֶלֶךְ הָאָרֶץ;
הֲלוֹא לָזֶה, יַעֲנוּ
בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר,
הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו,
וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו.
וַיָּשֶׂם
דָּוִד
אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,
בִּלְבָבוֹ;
וַיִּרָא
מְאֹד,
מִפְּנֵי אָכִישׁ
מֶלֶךְ-גַּת.
וַיְשַׁנּוֹ
אֶת-טַעְמוֹ
בְּעֵינֵיהֶם,
וַיִּתְהֹלֵל
בְּיָדָם;
וַיְתָו
עַל-דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר,
וַיּוֹרֶד
רִירוֹ
אֶל-זְקָנוֹ.

וַיֹּאמֶר
אָכִישׁ,
אֶל-עֲבָדָיו:
הִנֵּה תִרְאוּ
אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ,
לָמָּה תָּבִיאוּ
אֹתוֹ
אֵלָי.
חֲסַר מְשֻׁגָּעִים, אָנִי,
כִּי-הֲבֵאתֶם
אֶת-זֶה,
לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי;
הֲזֶה, יָבוֹא
אֶל-בֵּיתִי.