וַיָּבֹאוּ
כָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
אֶל-דָּוִד—
חֶבְרוֹנָה;
וַיֹּאמְרוּ
לֵאמֹר,
הִנְנוּ
עַצְמְךָ
וּבְשָׂרְךָ
אֲנָחְנוּ.
גַּם-אֶתְמוֹל
גַּם-שִׁלְשׁוֹם,
בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ
עָלֵינוּ,
אַתָּה הָיִיתָה מוציא (הַמּוֹצִיא) וְהַמֵּבִי,
אֶת-יִשְׂרָאֵל;
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
לְךָ,
אַתָּה תִרְעֶה
אֶת-עַמִּי
אֶת-יִשְׂרָאֵל,
וְאַתָּה תִּהְיֶה
לְנָגִיד,
עַל-יִשְׂרָאֵל.
וַיָּבֹאוּ
כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל
אֶל-הַמֶּלֶךְ,
חֶבְרוֹנָה,
וַיִּכְרֹת
לָהֶם
הַמֶּלֶךְ דָּוִד
בְּרִית
בְּחֶבְרוֹן,
לִפְנֵי יְהוָה;
וַיִּמְשְׁחוּ
אֶת-דָּוִד
לְמֶלֶךְ,
עַל-יִשְׂרָאֵל.
בֶּן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה
דָּוִד,
בְּמָלְכוֹ;
אַרְבָּעִים שָׁנָה,
מָלָךְ.
בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ
עַל-יְהוּדָה,
שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים;
וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ,
שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה,
עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל,
וִיהוּדָה.
וַיֵּלֶךְ
הַמֶּלֶךְ
וַאֲנָשָׁיו
יְרוּשָׁלִַם,
אֶל-הַיְבֻסִי
יוֹשֵׁב הָאָרֶץ;
וַיֹּאמֶר
לְדָוִד
לֵאמֹר,
לֹא-תָבוֹא הֵנָּה,
כִּי אִם-הֱסִירְךָ
הַעִוְרִים
וְהַפִּסְחִים
לֵאמֹר,
לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה.
וַיִּלְכֹּד
דָּוִד,
אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן—
הִיא, עִיר דָּוִד.
וַיֹּאמֶר
דָּוִד
בַּיּוֹם הַהוּא,
כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע
בַּצִּנּוֹר,
וְאֶת-הַפִּסְחִים
וְאֶת-הַעִוְרִים,
שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד;
עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ,
עִוֵּר
וּפִסֵּחַ,
לֹא יָבוֹא
אֶל-הַבָּיִת.
וַיֵּשֶׁב
דָּוִד
בַּמְּצֻדָה,
וַיִּקְרָא-
לָהּ
עִיר דָּוִד;
וַיִּבֶן
דָּוִד
סָבִיב,
מִן-הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה.
וַיֵּלֶךְ
דָּוִד,
הָלוֹךְ וְגָדוֹל;
וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, עִמּוֹ.
וַיִּשְׁלַח
חִירָם
מֶלֶךְ-צֹר
מַלְאָכִים,
אֶל-דָּוִד,
וַעֲצֵי אֲרָזִים,
וְחָרָשֵׁי עֵץ
וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר;
וַיִּבְנוּ-בַיִת,
לְדָוִד.
וַיֵּדַע
דָּוִד,
כִּי-הֱכִינוֹ
יְהוָה
לְמֶלֶךְ
עַל-יִשְׂרָאֵל;
וְכִי נִשֵּׂא
מַמְלַכְתּוֹ,
בַּעֲבוּר עַמּוֹ
יִשְׂרָאֵל.
וַיִּקַּח
דָּוִד
עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים,
מִירוּשָׁלִַם,
אַחֲרֵי, בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן;
וַיִּוָּלְדוּ
עוֹד
לְדָוִד,
בָּנִים וּבָנוֹת.
וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים
לוֹ—
בִּירוּשָׁלִָם:
שַׁמּוּעַ
וְשׁוֹבָב,
וְנָתָן
וּשְׁלֹמֹה.
וְיִבְחָר
וֶאֱלִישׁוּעַ,
וְנֶפֶג
וְיָפִיעַ.
וֶאֱלִישָׁמָע
וְאֶלְיָדָע,
וֶאֱלִיפָלֶט.
וַיִּשְׁמְעוּ
פְלִשְׁתִּים,
כִּי-מָשְׁחוּ
אֶת-דָּוִד
לְמֶלֶךְ
עַל-יִשְׂרָאֵל,
וַיַּעֲלוּ
כָל-פְּלִשְׁתִּים,
לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד;
וַיִּשְׁמַע
דָּוִד,
וַיֵּרֶד
אֶל-הַמְּצוּדָה.
וּפְלִשְׁתִּים, בָּאוּ;
וַיִּנָּטְשׁוּ,
בְּעֵמֶק רְפָאִים.
וַיִּשְׁאַל
דָּוִד
בַּיהוָה,
לֵאמֹר,
הַאֶעֱלֶה
אֶל-פְּלִשְׁתִּים,
הֲתִתְּנֵם
בְּיָדִי;
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל-דָּוִד
עֲלֵה,
כִּי-נָתֹן אֶתֵּן
אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים
בְּיָדֶךָ.
וַיָּבֹא
דָוִד
בְּבַעַל-פְּרָצִים,
וַיַּכֵּם
שָׁם
דָּוִד,
וַיֹּאמֶר,
פָּרַץ
יְהוָה
אֶת-אֹיְבַי
לְפָנַי
כְּפֶרֶץ מָיִם;
עַל-כֵּן, קָרָא
שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא—
בַּעַל פְּרָצִים.
וַיַּעַזְבוּ-
שָׁם,
אֶת-עֲצַבֵּיהֶם;
וַיִּשָּׂאֵם
דָּוִד,
וַאֲנָשָׁיו.
וַיֹּסִפוּ
עוֹד
פְּלִשְׁתִּים,
לַעֲלוֹת;
וַיִּנָּטְשׁוּ,
בְּעֵמֶק רְפָאִים.
וַיִּשְׁאַל
דָּוִד
בַּיהוָה,
וַיֹּאמֶר
לֹא תַעֲלֶה;
הָסֵב,
אֶל-אַחֲרֵיהֶם,
וּבָאתָ
לָהֶם,
מִמּוּל בְּכָאִים.
וִיהִי
בשמעך (כְּשָׁמְעֲךָ)
אֶת-קוֹל צְעָדָה,
בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים—
אָז תֶּחֱרָץ:
כִּי אָז, יָצָא
יְהוָה
לְפָנֶיךָ,
לְהַכּוֹת,
בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים.
וַיַּעַשׂ
דָּוִד
כֵּן,
כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ
יְהוָה;
וַיַּךְ,
אֶת-פְּלִשְׁתִּים,
מִגֶּבַע,
עַד-בֹּאֲךָ גָזֶר.