וַיְהִי
אַחֲרֵי-כֵן,
וּלְאַבְשָׁלוֹם
בֶּן-דָּוִד
אָחוֹת יָפָה—
וּשְׁמָהּ תָּמָר;
וַיֶּאֱהָבֶהָ,
אַמְנוֹן
בֶּן-דָּוִד.
וַיֵּצֶר
לְאַמְנוֹן
לְהִתְחַלּוֹת,
בַּעֲבוּר תָּמָר
אֲחֹתוֹ—
כִּי בְתוּלָה, הִיא;
וַיִּפָּלֵא
בְּעֵינֵי אַמְנוֹן,
לַעֲשׂוֹת לָהּ מְאוּמָה.
וּלְאַמְנוֹן רֵעַ,
וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב,
בֶּן-שִׁמְעָה,
אֲחִי דָוִד;
וְיוֹנָדָב, אִישׁ חָכָם מְאֹד.
וַיֹּאמֶר
לוֹ,
מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה
דַּל
בֶּן-הַמֶּלֶךְ
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר—
הֲלוֹא, תַּגִּיד לִי;
וַיֹּאמֶר
לוֹ,
אַמְנוֹן,
אֶת-תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלֹם אָחִי,
אֲנִי אֹהֵב.
וַיֹּאמֶר
לוֹ
יְהוֹנָדָב,
שְׁכַב עַל-מִשְׁכָּבְךָ
וְהִתְחָל;
וּבָא
אָבִיךָ
לִרְאוֹתֶךָ,
וְאָמַרְתָּ
אֵלָיו
תָּבֹא נָא
תָמָר
אֲחוֹתִי
וְתַבְרֵנִי
לֶחֶם
וְעָשְׂתָה
לְעֵינַי
אֶת-הַבִּרְיָה,
לְמַעַן אֲשֶׁר אֶרְאֶה,
וְאָכַלְתִּי
מִיָּדָהּ.
וַיִּשְׁכַּב
אַמְנוֹן,
וַיִּתְחָל;
וַיָּבֹא
הַמֶּלֶךְ
לִרְאוֹתוֹ,
וַיֹּאמֶר
אַמְנוֹן
אֶל-הַמֶּלֶךְ
תָּבוֹא-נָא
תָּמָר
אֲחֹתִי
וּתְלַבֵּב
לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת,
וְאֶבְרֶה,
מִיָּדָהּ.
וַיִּשְׁלַח
דָּוִד
אֶל-תָּמָר,
הַבַּיְתָה
לֵאמֹר:
לְכִי נָא,
בֵּית אַמְנוֹן
אָחִיךְ,
וַעֲשִׂי-
לוֹ,
הַבִּרְיָה.
וַתֵּלֶךְ
תָּמָר,
בֵּית אַמְנוֹן
אָחִיהָ—
וְהוּא שֹׁכֵב;
וַתִּקַּח
אֶת-הַבָּצֵק
ותלוש (וַתָּלָשׁ)
וַתְּלַבֵּב
לְעֵינָיו,
וַתְּבַשֵּׁל
אֶת-הַלְּבִבוֹת.
וַתִּקַּח
אֶת-הַמַּשְׂרֵת
וַתִּצֹק
לְפָנָיו,
וַיְמָאֵן
לֶאֱכוֹל;
וַיֹּאמֶר
אַמְנוֹן,
הוֹצִיאוּ
כָל-אִישׁ
מֵעָלַי,
וַיֵּצְאוּ
כָל-אִישׁ,
מֵעָלָיו.
וַיֹּאמֶר
אַמְנוֹן
אֶל-תָּמָר,
הָבִיאִי
הַבִּרְיָה
הַחֶדֶר,
וְאֶבְרֶה,
מִיָּדֵךְ;
וַתִּקַּח
תָּמָר,
אֶת-הַלְּבִבוֹת
אֲשֶׁר עָשָׂתָה,
וַתָּבֵא
לְאַמְנוֹן
אָחִיהָ,
הֶחָדְרָה.
וַתַּגֵּשׁ
אֵלָיו,
לֶאֱכֹל;
וַיַּחֲזֶק-
בָּהּ
וַיֹּאמֶר
לָהּ,
בּוֹאִי
שִׁכְבִי
עִמִּי
אֲחוֹתִי.
וַתֹּאמֶר
לוֹ,
אַל-אָחִי
אַל-תְּעַנֵּנִי—
כִּי לֹא-יֵעָשֶׂה
כֵן,
בְּיִשְׂרָאֵל:
אַל-תַּעֲשֵׂה,
אֶת-הַנְּבָלָה הַזֹּאת.
וַאֲנִי, אָנָה אוֹלִיךְ
אֶת-חֶרְפָּתִי,
וְאַתָּה תִּהְיֶה
כְּאַחַד הַנְּבָלִים,
בְּיִשְׂרָאֵל;
וְעַתָּה דַּבֶּר-נָא
אֶל-הַמֶּלֶךְ,
כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי
מִמֶּךָּ.
וְלֹא אָבָה,
לִשְׁמֹעַ
בְּקוֹלָהּ;
וַיֶּחֱזַק
מִמֶּנָּה
וַיְעַנֶּהָ,
וַיִּשְׁכַּב
אֹתָהּ.
וַיִּשְׂנָאֶהָ
אַמְנוֹן,
שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד—
כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה
אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ,
מֵאַהֲבָה
אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ;
וַיֹּאמֶר-
לָהּ
אַמְנוֹן,
קוּמִי
לֵכִי.
וַתֹּאמֶר
לוֹ,
אַל-אוֹדֹת
הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת,
מֵאַחֶרֶת
אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ
עִמִּי,
לְשַׁלְּחֵנִי;
וְלֹא אָבָה,
לִשְׁמֹעַ
לָהּ.
וַיִּקְרָא,
אֶת-נַעֲרוֹ
מְשָׁרְתוֹ,
וַיֹּאמֶר,
שִׁלְחוּ-נָא
אֶת-זֹאת
מֵעָלַי
הַחוּצָה;
וּנְעֹל
הַדֶּלֶת,
אַחֲרֶיהָ.
וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים,
כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ
בְנוֹת-הַמֶּלֶךְ
הַבְּתוּלֹת מְעִילִים;
וַיֹּצֵא
אוֹתָהּ
מְשָׁרְתוֹ
הַחוּץ,
וְנָעַל
הַדֶּלֶת
אַחֲרֶיהָ.
וַתִּקַּח
תָּמָר
אֵפֶר
עַל-רֹאשָׁהּ,
וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים
אֲשֶׁר עָלֶיהָ
קָרָעָה;
וַתָּשֶׂם
יָדָהּ
עַל-רֹאשָׁהּ,
וַתֵּלֶךְ
הָלוֹךְ
וְזָעָקָה.
וַיֹּאמֶר
אֵלֶיהָ
אַבְשָׁלוֹם
אָחִיהָ,
הַאֲמִינוֹן
אָחִיךְ
הָיָה עִמָּךְ,
וְעַתָּה אֲחוֹתִי
הַחֲרִישִׁי
אָחִיךְ הוּא,
אַל-תָּשִׁיתִי
אֶת-לִבֵּךְ
לַדָּבָר הַזֶּה;
וַתֵּשֶׁב
תָּמָר
וְשֹׁמֵמָה,
בֵּית אַבְשָׁלוֹם
אָחִיהָ.
וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד–שָׁמַע,
אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה;
וַיִּחַר
לוֹ,
מְאֹד.
וְלֹא-דִבֶּר
אַבְשָׁלוֹם
עִם-אַמְנוֹן,
לְמֵרָע
וְעַד-טוֹב:
כִּי-שָׂנֵא
אַבְשָׁלוֹם,
אֶת-אַמְנוֹן,
עַל-דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה,
אֵת תָּמָר
אֲחֹתוֹ.

וַיְהִי,
לִשְׁנָתַיִם יָמִים,
וַיִּהְיוּ
גֹזְזִים
לְאַבְשָׁלוֹם,
בְּבַעַל חָצוֹר
אֲשֶׁר עִם-אֶפְרָיִם;
וַיִּקְרָא
אַבְשָׁלוֹם,
לְכָל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
וַיָּבֹא
אַבְשָׁלוֹם,
אֶל-הַמֶּלֶךְ,
וַיֹּאמֶר,
הִנֵּה-נָא גֹזְזִים
לְעַבְדֶּךָ;
יֵלֶךְ-נָא
הַמֶּלֶךְ
וַעֲבָדָיו,
עִם-עַבְדֶּךָ.
וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ
אֶל-אַבְשָׁלוֹם,
אַל-בְּנִי
אַל-נָא נֵלֵךְ
כֻּלָּנוּ,
וְלֹא נִכְבַּד,
עָלֶיךָ;
וַיִּפְרָץ-
בּוֹ
וְלֹא-אָבָה
לָלֶכֶת,
וַיְבָרְכֵהוּ.
וַיֹּאמֶר,
אַבְשָׁלוֹם,
וָלֹא, יֵלֶךְ-נָא
אִתָּנוּ
אַמְנוֹן
אָחִי;
וַיֹּאמֶר
לוֹ
הַמֶּלֶךְ,
לָמָּה יֵלֵךְ
עִמָּךְ.
וַיִּפְרָץ-
בּוֹ,
אַבְשָׁלוֹם;
וַיִּשְׁלַח
אִתּוֹ
אֶת-אַמְנוֹן,
וְאֵת כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

וַיְצַו
אַבְשָׁלוֹם
אֶת-נְעָרָיו
לֵאמֹר,
רְאוּ נָא
כְּטוֹב לֵב-אַמְנוֹן
בַּיַּיִן
וְאָמַרְתִּי
אֲלֵיכֶם
הַכּוּ
אֶת-אַמְנוֹן
וַהֲמִתֶּם
אֹתוֹ—
אַל-תִּירָאוּ:
הֲלוֹא,
כִּי אָנֹכִי צִוִּיתִי
אֶתְכֶם—
חִזְקוּ,
וִהְיוּ לִבְנֵי-חָיִל.
וַיַּעֲשׂוּ
נַעֲרֵי אַבְשָׁלוֹם,
לְאַמְנוֹן,
כַּאֲשֶׁר צִוָּה,
אַבְשָׁלוֹם;
וַיָּקֻמוּ
כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ,
וַיִּרְכְּבוּ
אִישׁ
עַל-פִּרְדּוֹ—
וַיָּנֻסוּ.
וַיְהִי,
הֵמָּה בַדֶּרֶךְ,
וְהַשְּׁמֻעָה בָאָה,
אֶל-דָּוִד
לֵאמֹר:
הִכָּה
אַבְשָׁלוֹם
אֶת-כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ,
וְלֹא-נוֹתַר
מֵהֶם
אֶחָד.

וַיָּקָם
הַמֶּלֶךְ
וַיִּקְרַע
אֶת-בְּגָדָיו,
וַיִּשְׁכַּב
אָרְצָה;
וְכָל-עֲבָדָיו נִצָּבִים,
קְרֻעֵי בְגָדִים.

וַיַּעַן
יוֹנָדָב
בֶּן-שִׁמְעָה
אֲחִי-דָוִד
וַיֹּאמֶר,
אַל-יֹאמַר
אֲדֹנִי
אֵת כָּל-הַנְּעָרִים בְּנֵי-הַמֶּלֶךְ הֵמִיתוּ—
כִּי-אַמְנוֹן לְבַדּוֹ, מֵת:
כִּי-עַל-פִּי אַבְשָׁלוֹם, הָיְתָה
שׂוּמָה,
מִיּוֹם עַנֹּתוֹ,
אֵת תָּמָר
אֲחֹתוֹ.
וְעַתָּה אַל-יָשֵׂם
אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ
אֶל-לִבּוֹ,
דָּבָר לֵאמֹר,
כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, מֵתוּ:
כִּי-אם ( ) אַמְנוֹן לְבַדּוֹ, מֵת.