שמואל ב- טו

וַיְהִי,
מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה;
וַיֹּאמֶר
אַבְשָׁלוֹם,
אֶל-הַמֶּלֶךְ,
אֵלְכָה נָּא
וַאֲשַׁלֵּם
אֶת-נִדְרִי
אֲשֶׁר-נָדַרְתִּי
לַיהוָה,
בְּחֶבְרוֹן.
כִּי-נֵדֶר נָדַר
עַבְדְּךָ,
בְּשִׁבְתִּי
בִגְשׁוּר
בַּאֲרָם
לֵאמֹר:
אִם-ישיב (יָשׁוֹב) יְשִׁיבֵנִי
יְהוָה
יְרוּשָׁלִַם,
וְעָבַדְתִּי
אֶת-יְהוָה.
וַיֹּאמֶר-
לוֹ
הַמֶּלֶךְ,
לֵךְ בְּשָׁלוֹם;
וַיָּקָם,
וַיֵּלֶךְ
חֶבְרוֹנָה.



וַיִּשְׁלַח
אַבְשָׁלוֹם
מְרַגְּלִים,
בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
לֵאמֹר:
כְּשָׁמְעֲכֶם,
אֶת-קוֹל הַשֹּׁפָר,
וַאֲמַרְתֶּם,
מָלַךְ
אַבְשָׁלוֹם
בְּחֶבְרוֹן.
וְאֶת-אַבְשָׁלוֹם, הָלְכוּ
מָאתַיִם אִישׁ
מִירוּשָׁלִַם,
קְרֻאִים,
וְהֹלְכִים
לְתֻמָּם;
וְלֹא יָדְעוּ,
כָּל-דָּבָר.
וַיִּשְׁלַח
אַבְשָׁלוֹם
אֶת-אֲחִיתֹפֶל
הַגִּילֹנִי
יוֹעֵץ דָּוִד,
מֵעִירוֹ
מִגִּלֹה,
בְּזָבְחוֹ,
אֶת-הַזְּבָחִים;
וַיְהִי
הַקֶּשֶׁר אַמִּץ,
וְהָעָם
הוֹלֵךְ
וָרָב
אֶת-אַבְשָׁלוֹם.
וַיָּבֹא,
הַמַּגִּיד,
אֶל-דָּוִד,
לֵאמֹר:
הָיָה לֶב-אִישׁ יִשְׂרָאֵל,
אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם.
וַיֹּאמֶר
דָּוִד
לְכָל-עֲבָדָיו
אֲשֶׁר-אִתּוֹ
בִירוּשָׁלִַם,
קוּמוּ
וְנִבְרָחָה—
כִּי לֹא-תִהְיֶה-
לָּנוּ
פְלֵיטָה,
מִפְּנֵי אַבְשָׁלֹם;
מַהֲרוּ
לָלֶכֶת,
פֶּן-יְמַהֵר
וְהִשִּׂגָנוּ
וְהִדִּיחַ
עָלֵינוּ
אֶת-הָרָעָה,
וְהִכָּה
הָעִיר,
לְפִי-חָרֶב.
וַיֹּאמְרוּ
עַבְדֵי-הַמֶּלֶךְ,
אֶל-הַמֶּלֶךְ:
כְּכֹל אֲשֶׁר-יִבְחַר
אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ,
הִנֵּה עֲבָדֶיךָ.
וַיֵּצֵא
הַמֶּלֶךְ
וְכָל-בֵּיתוֹ,
בְּרַגְלָיו;
וַיַּעֲזֹב
הַמֶּלֶךְ,
אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים—
לִשְׁמֹר הַבָּיִת.
וַיֵּצֵא
הַמֶּלֶךְ
וְכָל-הָעָם,
בְּרַגְלָיו;
וַיַּעַמְדוּ,
בֵּית הַמֶּרְחָק.
וְכָל-עֲבָדָיו עֹבְרִים
עַל-יָדוֹ,
וְכָל-הַכְּרֵתִי
וְכָל-הַפְּלֵתִי;
וְכָל-הַגִּתִּים
שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ,
אֲשֶׁר-בָּאוּ
בְרַגְלוֹ
מִגַּת,
עֹבְרִים,
עַל-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.


וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ
אֶל-אִתַּי
הַגִּתִּי,
לָמָּה תֵלֵךְ
גַּם-אַתָּה
אִתָּנוּ;
שׁוּב
וְשֵׁב
עִם-הַמֶּלֶךְ
כִּי-נָכְרִי אַתָּה,
וְגַם-גֹּלֶה
אַתָּה
לִמְקוֹמֶךָ.
תְּמוֹל בּוֹאֶךָ,
וְהַיּוֹם אנועך (אֲנִיעֲךָ)
עִמָּנוּ
לָלֶכֶת,
וַאֲנִי הוֹלֵךְ,
עַל אֲשֶׁר-אֲנִי הוֹלֵךְ;
שׁוּב
וְהָשֵׁב
אֶת-אַחֶיךָ
עִמָּךְ,
חֶסֶד
וֶאֱמֶת.
וַיַּעַן
אִתַּי
אֶת-הַמֶּלֶךְ,
וַיֹּאמַר:
חַי-יְהוָה,
וְחֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ,
כִּי אם ( ) בִּמְקוֹם
אֲשֶׁר יִהְיֶה-
שָּׁם
אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ
אִם-לְמָוֶת
אִם-לְחַיִּים,
כִּי-שָׁם יִהְיֶה
עַבְדֶּךָ.
וַיֹּאמֶר
דָּוִד
אֶל-אִתַּי,
לֵךְ
וַעֲבֹר;
וַיַּעֲבֹר
אִתַּי
הַגִּתִּי,
וְכָל-אֲנָשָׁיו,
וְכָל-הַטַּף,
אֲשֶׁר אִתּוֹ.
וְכָל-הָאָרֶץ, בּוֹכִים
קוֹל גָּדוֹל,
וְכָל-הָעָם, עֹבְרִים;
וְהַמֶּלֶךְ, עֹבֵר
בְּנַחַל קִדְרוֹן,
וְכָל-הָעָם עֹבְרִים,
עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ
אֶת-הַמִּדְבָּר.
וְהִנֵּה גַם-צָדוֹק
וְכָל-הַלְוִיִּם
אִתּוֹ,
נֹשְׂאִים
אֶת-אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים,
וַיַּצִּקוּ
אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים,
וַיַּעַל
אֶבְיָתָר—
עַד-תֹּם כָּל-הָעָם,
לַעֲבוֹר
מִן-הָעִיר.


וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ
לְצָדוֹק,
הָשֵׁב
אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים
הָעִיר:
אִם-אֶמְצָא
חֵן,
בְּעֵינֵי יְהוָה—
וֶהֱשִׁבַנִי,
וְהִרְאַנִי
אֹתוֹ
וְאֶת-נָוֵהוּ.
וְאִם כֹּה יֹאמַר,
לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ:
הִנְנִי–יַעֲשֶׂה-
לִּי,
כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו.


וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ,
אֶל-צָדוֹק הַכֹּהֵן,
הֲרוֹאֶה אַתָּה,
שֻׁבָה
הָעִיר
בְּשָׁלוֹם;
וַאֲחִימַעַץ
בִּנְךָ
וִיהוֹנָתָן z
בֶּן-אֶבְיָתָר,
שְׁנֵי בְנֵיכֶם—
אִתְּכֶם.
רְאוּ
אָנֹכִי
מִתְמַהְמֵהַּ,
בעברות (בְּעַרְבוֹת) הַמִּדְבָּר—
עַד בּוֹא
דָבָר
מֵעִמָּכֶם,
לְהַגִּיד לִי.
וַיָּשֶׁב
צָדוֹק
וְאֶבְיָתָר
אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים,
יְרוּשָׁלִָם;
וַיֵּשְׁבוּ,
שָׁם.
וְדָוִד עֹלֶה
בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים
עֹלֶה
וּבוֹכֶה,
וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי,
וְהוּא, הֹלֵךְ
יָחֵף;
וְכָל-הָעָם
אֲשֶׁר-אִתּוֹ,
חָפוּ
אִישׁ רֹאשׁוֹ,
וְעָלוּ
עָלֹה,
וּבָכֹה.
וְדָוִד הִגִּיד
לֵאמֹר,
אֲחִיתֹפֶל
בַּקֹּשְׁרִים
עִם-אַבְשָׁלוֹם;
וַיֹּאמֶר
דָּוִד,
סַכֶּל-נָא
אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל
יְהוָה.
וַיְהִי
דָוִד בָּא
עַד-הָרֹאשׁ,
אֲשֶׁר-יִשְׁתַּחֲוֶה
שָׁם
לֵאלֹהִים;
וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ,
חוּשַׁי
הָאַרְכִּי,
קָרוּעַ כֻּתָּנְתּוֹ,
וַאֲדָמָה עַל-רֹאשׁוֹ.
וַיֹּאמֶר
לוֹ,
דָּוִד:
אִם עָבַרְתָּ
אִתִּי,
וְהָיִתָ
עָלַי
לְמַשָּׂא.
וְאִם-הָעִיר תָּשׁוּב,
וְאָמַרְתָּ
לְאַבְשָׁלוֹם
עַבְדְּךָ
אֲנִי הַמֶּלֶךְ אֶהְיֶה—
עֶבֶד אָבִיךָ וַאֲנִי
מֵאָז,
וְעַתָּה
וַאֲנִי עַבְדֶּךָ;
וְהֵפַרְתָּה
לִי,
אֵת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל.
וַהֲלוֹא עִמְּךָ
שָׁם,
צָדוֹק וְאֶבְיָתָר
הַכֹּהֲנִים;
וְהָיָה,
כָּל-הַדָּבָר
אֲשֶׁר תִּשְׁמַע
מִבֵּית הַמֶּלֶךְ—
תַּגִּיד,
לְצָדוֹק
וּלְאֶבְיָתָר
הַכֹּהֲנִים.
הִנֵּה-שָׁם
עִמָּם,
שְׁנֵי בְנֵיהֶם—
אֲחִימַעַץ
לְצָדוֹק,
וִיהוֹנָתָן
לְאֶבְיָתָר;
וּשְׁלַחְתֶּם
בְּיָדָם
אֵלַי,
כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמָעוּ.
וַיָּבֹא
חוּשַׁי
רֵעֶה דָוִד,
הָעִיר;
וְאַבְשָׁלוֹם, יָבוֹא
יְרוּשָׁלִָם.


וְדָוִד, עָבַר
מְעַט
מֵהָרֹאשׁ,
וְהִנֵּה צִיבָא נַעַר
מְפִיבֹשֶׁת,
לִקְרָאתוֹ;
וְצֶמֶד חֲמֹרִים חֲבֻשִׁים,
וַעֲלֵיהֶם
מָאתַיִם לֶחֶם
וּמֵאָה צִמּוּקִים
וּמֵאָה קַיִץ—
וְנֵבֶל יָיִן.
וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ
אֶל-צִיבָא,
מָה-אֵלֶּה לָּךְ;
וַיֹּאמֶר
צִיבָא
הַחֲמוֹרִים
לְבֵית-הַמֶּלֶךְ
לִרְכֹּב,
ולהלחם (וְהַלֶּחֶם)
וְהַקַּיִץ
לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים,
וְהַיַּיִן, לִשְׁתּוֹת
הַיָּעֵף בַּמִּדְבָּר.
וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ,
וְאַיֵּה בֶּן-אֲדֹנֶיךָ;
וַיֹּאמֶר
צִיבָא
אֶל-הַמֶּלֶךְ,
הִנֵּה יוֹשֵׁב
בִּירוּשָׁלִַם—
כִּי אָמַר,
הַיּוֹם יָשִׁיבוּ
לִי
בֵּית יִשְׂרָאֵל
אֵת מַמְלְכוּת אָבִי.
וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ,
לְצִבָא,
הִנֵּה לְךָ,
כֹּל אֲשֶׁר לִמְפִיבֹשֶׁת;
וַיֹּאמֶר
צִיבָא
הִשְׁתַּחֲוֵיתִי,
אֶמְצָא-חֵן
בְּעֵינֶיךָ
אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.
וּבָא
הַמֶּלֶךְ דָּוִד,
עַד-בַּחוּרִים;
וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא
מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית-שָׁאוּל,
וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא,
יֹצֵא
יָצוֹא,
וּמְקַלֵּל.
וַיְסַקֵּל
בָּאֲבָנִים
אֶת-דָּוִד,
וְאֶת-כָּל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד;
וְכָל-הָעָם,
וְכָל-הַגִּבֹּרִים,
מִימִינוֹ,
וּמִשְּׂמֹאלוֹ.
וְכֹה-אָמַר
שִׁמְעִי,
בְּקַלְלוֹ;
צֵא
צֵא
אִישׁ הַדָּמִים,
וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל.
הֵשִׁיב
עָלֶיךָ
יְהוָה
כֹּל דְּמֵי בֵית-שָׁאוּל,
אֲשֶׁר מָלַכְתָּ
תַּחְתָּו,
וַיִּתֵּן
יְהוָה
אֶת-הַמְּלוּכָה,
בְּיַד אַבְשָׁלוֹם
בְּנֶךָ;
וְהִנְּךָ,
בְּרָעָתֶךָ,
כִּי אִישׁ דָּמִים, אָתָּה.
יֹּאמֶר
אֲבִישַׁי
בֶּן-צְרוּיָה,
אֶל-הַמֶּלֶךְ,
לָמָּה יְקַלֵּל
הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה,
אֶת-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ;
אֶעְבְּרָה-נָּא,
וְאָסִירָה
אֶת-רֹאשׁוֹ.


וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ,
מַה-
לִּי
וְלָכֶם
בְּנֵי צְרֻיָה;
כי (כֹּה) יְקַלֵּל,
וכי (כִּי) יְהוָה אָמַר
לוֹ
קַלֵּל
אֶת-דָּוִד,
וּמִי יֹאמַר,
מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן.


וַיֹּאמֶר
דָּוִד
אֶל-אֲבִישַׁי
וְאֶל-כָּל-עֲבָדָיו,
הִנֵּה בְנִי
אֲשֶׁר-יָצָא
מִמֵּעַי
מְבַקֵּשׁ
אֶת-נַפְשִׁי;
וְאַף כִּי-עַתָּה בֶּן-הַיְמִינִי,
הַנִּחוּ
לוֹ
וִיקַלֵּל—
כִּי אָמַר-
לוֹ,
יְהוָה.
אוּלַי יִרְאֶה
יְהוָה,
בעוני (בְּעֵינִי);
וְהֵשִׁיב
יְהוָה
לִי
טוֹבָה,
תַּחַת קִלְלָתוֹ
הַיּוֹם הַזֶּה.
וַיֵּלֶךְ
דָּוִד
וַאֲנָשָׁיו,
בַּדָּרֶךְ;


וְשִׁמְעִי הֹלֵךְ
בְּצֵלַע הָהָר
לְעֻמָּתוֹ,
הָלוֹךְ
וַיְקַלֵּל,
וַיְסַקֵּל
בָּאֲבָנִים
לְעֻמָּתוֹ,
וְעִפַּר
בֶּעָפָר.



Advertisements

About idragonb

Information junkie, just like everyone else...
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

I'd love to know what you think!!!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s