שמואל ב- יט כ

וַיֹּאמֶר
לוֹ
הַמֶּלֶךְ,
לָמָּה תְּדַבֵּר
עוֹד דְּבָרֶיךָ;
אָמַרְתִּי—
אַתָּה וְצִיבָא, תַּחְלְקוּ
אֶת-הַשָּׂדֶה.
וַיֹּאמֶר
מְפִיבֹשֶׁת
אֶל-הַמֶּלֶךְ,
גַּם אֶת-הַכֹּל יִקָּח:
אַחֲרֵי אֲשֶׁר-בָּא
אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ,
בְּשָׁלוֹם—
אֶל-בֵּיתוֹ.


וּבַרְזִלַּי,
הַגִּלְעָדִי,
יָרַד,
מֵרֹגְלִים;
וַיַּעֲבֹר
אֶת-הַמֶּלֶךְ
הַיַּרְדֵּן,
לְשַׁלְּחוֹ
אֶת-בירדן (הַיַּרְדֵּן).
וּבַרְזִלַּי
זָקֵן מְאֹד,
בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה;
וְהוּא-כִלְכַּל
אֶת-הַמֶּלֶךְ
בְשִׁיבָתוֹ
בְמַחֲנַיִם,
כִּי-אִישׁ גָּדוֹל הוּא מְאֹד.
וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ,
אֶל-בַּרְזִלָּי:
אַתָּה עֲבֹר
אִתִּי,
וְכִלְכַּלְתִּי
אֹתְךָ
עִמָּדִי
בִּירוּשָׁלִָם.
וַיֹּאמֶר
בַּרְזִלַּי,
אֶל-הַמֶּלֶךְ:
כַּמָּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי,
כִּי-אֶעֱלֶה
אֶת-הַמֶּלֶךְ,
יְרוּשָׁלִָם.
בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה
אָנֹכִי
הַיּוֹם
הַאֵדַע
בֵּין-טוֹב לְרָע,
אִם-יִטְעַם
עַבְדְּךָ
אֶת-אֲשֶׁר אֹכַל
וְאֶת-אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה,
אִם-אֶשְׁמַע
עוֹד,
בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת;
וְלָמָּה יִהְיֶה
עַבְדְּךָ
עוֹד
לְמַשָּׂא,
אֶל-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.
כִּמְעַט יַעֲבֹר
עַבְדְּךָ,
אֶת-הַיַּרְדֵּן—
אֶת-הַמֶּלֶךְ;
וְלָמָּה יִגְמְלֵנִי
הַמֶּלֶךְ,
הַגְּמוּלָה הַזֹּאת.
יָשָׁב-נָא
עַבְדְּךָ
וְאָמֻת בְּעִירִי,
עִם קֶבֶר אָבִי וְאִמִּי;
וְהִנֵּה עַבְדְּךָ כִמְהָם, יַעֲבֹר
עִם-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ,
וַעֲשֵׂה-
לוֹ,
אֵת אֲשֶׁר-טוֹב בְּעֵינֶיךָ.


וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ,
אִתִּי יַעֲבֹר
כִּמְהָם,
וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה-
לּוֹ,
אֶת-הַטּוֹב
בְּעֵינֶיךָ;
וְכֹל אֲשֶׁר-תִּבְחַר
עָלַי,
אֶעֱשֶׂה-
לָּךְ.
וַיַּעֲבֹר
כָּל-הָעָם
אֶת-הַיַּרְדֵּן,
וְהַמֶּלֶךְ עָבָר;
וַיִּשַּׁק
הַמֶּלֶךְ
לְבַרְזִלַּי
וַיְבָרְכֵהוּ,
וַיָּשָׁב
לִמְקֹמוֹ.


וַיַּעֲבֹר
הַמֶּלֶךְ
הַגִּלְגָּלָה,
וְכִמְהָן עָבַר
עִמּוֹ;
וְכָל-עַם יְהוּדָה, ויעברו (הֶעֱבִרוּ)
אֶת-הַמֶּלֶךְ,
וְגַם, חֲצִי עַם יִשְׂרָאֵל.
וְהִנֵּה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בָּאִים
אֶל-הַמֶּלֶךְ;
וַיֹּאמְרוּ
אֶל-הַמֶּלֶךְ
מַדּוּעַ גְּנָבוּךָ
אַחֵינוּ
אִישׁ יְהוּדָה,
וַיַּעֲבִרוּ
אֶת-הַמֶּלֶךְ
וְאֶת-בֵּיתוֹ
אֶת-הַיַּרְדֵּן,
וְכָל-אַנְשֵׁי דָוִד,
עִמּוֹ.


וַיַּעַן
כָּל-אִישׁ יְהוּדָה
עַל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל,
כִּי-קָרוֹב
הַמֶּלֶךְ
אֵלַי,
וְלָמָּה זֶּה חָרָה
לְךָ,
עַל-הַדָּבָר הַזֶּה:
הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ
מִן-הַמֶּלֶךְ,
אִם-נִשֵּׂאת נִשָּׂא
לָנוּ.


וַיַּעַן
אִישׁ-יִשְׂרָאֵל
אֶת-אִישׁ יְהוּדָה
וַיֹּאמֶר,
עֶשֶׂר-יָדוֹת לִי
בַמֶּלֶךְ
וְגַם-בְּדָוִד
אֲנִי מִמְּךָ,
וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי,
וְלֹא-הָיָה
דְבָרִי
רִאשׁוֹן
לִי
לְהָשִׁיב
אֶת-מַלְכִּי;
וַיִּקֶשׁ
דְּבַר-
אִישׁ יְהוּדָה,
מִדְּבַר
אִישׁ יִשְׂרָאֵל.


וְשָׁם נִקְרָא
אִישׁ בְּלִיַּעַל,
וּשְׁמוֹ
שֶׁבַע
בֶּן-בִּכְרִי—
אִישׁ יְמִינִי;
וַיִּתְקַע
בַּשֹּׁפָר,
וַיֹּאמֶר
אֵין-לָנוּ חֵלֶק
בְּדָוִד
וְלֹא נַחֲלָה-
לָנוּ
בְּבֶן-יִשַׁי—
אִישׁ לְאֹהָלָיו,
יִשְׂרָאֵל.
וַיַּעַל
כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל,
מֵאַחֲרֵי דָוִד,
אַחֲרֵי, שֶׁבַע
בֶּן-בִּכְרִי;
וְאִישׁ יְהוּדָה דָּבְקוּ
בְמַלְכָּם,
מִן-הַיַּרְדֵּן
וְעַד-יְרוּשָׁלִָם.
וַיָּבֹא
דָוִד
אֶל-בֵּיתוֹ,
יְרוּשָׁלִַם,
וַיִּקַּח
הַמֶּלֶךְ
אֵת עֶשֶׂר-נָשִׁים
פִּלַגְשִׁים
אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת
וַיִּתְּנֵם
בֵּית-מִשְׁמֶרֶת
וַיְכַלְכְּלֵם,
וַאֲלֵיהֶם לֹא-בָא;
וַתִּהְיֶינָה
צְרֻרוֹת
עַד-יוֹם מֻתָן,
אַלְמְנוּת חַיּוּת.


וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ
אֶל-עֲמָשָׂא,
הַזְעֶק-
לִי
אֶת-אִישׁ-יְהוּדָה
שְׁלֹשֶׁת יָמִים;
וְאַתָּה, פֹּה עֲמֹד.
וַיֵּלֶךְ
עֲמָשָׂא,
לְהַזְעִיק
אֶת-יְהוּדָה;
וייחר (וַיּוֹחֶר),
מִן-הַמּוֹעֵד
אֲשֶׁר יְעָדוֹ.


וַיֹּאמֶר
דָּוִד,
אֶל-אֲבִישַׁי,
עַתָּה יֵרַע
לָנוּ
שֶׁבַע
בֶּן-בִּכְרִי,
מִן-אַבְשָׁלוֹם;
אַתָּה קַח
אֶת-עַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ,
וּרְדֹף
zאַחֲרָיו—
פֶּן-מָצָא
לוֹ
עָרִים
בְּצֻרוֹת,
וְהִצִּיל
עֵינֵנוּ.
וַיֵּצְאוּ
אַחֲרָיו
אַנְשֵׁי יוֹאָב,
וְהַכְּרֵתִי
וְהַפְּלֵתִי
וְכָל-הַגִּבֹּרִים;
וַיֵּצְאוּ,
מִירוּשָׁלִַם,
לִרְדֹּף,
אַחֲרֵי שֶׁבַע
בֶּן-בִּכְרִי.
הֵם,
עִם-הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה
אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן,
וַעֲמָשָׂא, בָּא
לִפְנֵיהֶם;
וְיוֹאָב חָגוּר
מִדּוֹ
לְבֻשׁוֹ,
וְעָלָו חֲגוֹר
חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת
עַל-מָתְנָיו
בְּתַעְרָהּ,
וְהוּא יָצָא,
וַתִּפֹּל.


וַיֹּאמֶר
יוֹאָב
לַעֲמָשָׂא,
הֲשָׁלוֹם אַתָּה אָחִי;
וַתֹּחֶז
יַד-יְמִין
יוֹאָב,
בִּזְקַן עֲמָשָׂא—
לִנְשָׁק-לוֹ.
וַעֲמָשָׂא לֹא-נִשְׁמַר
בַּחֶרֶב
אֲשֶׁר בְּיַד-יוֹאָב,
וַיַּכֵּהוּ
בָהּ
אֶל-הַחֹמֶשׁ
וַיִּשְׁפֹּךְ
מֵעָיו
אַרְצָה
וְלֹא-שָׁנָה
לוֹ—
וַיָּמֹת;
וְיוֹאָב, וַאֲבִישַׁי אָחִיו, רָדַף,
אַחֲרֵי שֶׁבַע
בֶּן-בִּכְרִי.
וְאִישׁ עָמַד
עָלָיו,
מִנַּעֲרֵי יוֹאָב;
וַיֹּאמֶר,
מִי אֲשֶׁר חָפֵץ
בְּיוֹאָב
וּמִי אֲשֶׁר-
לְדָוִד—
אַחֲרֵי יוֹאָב.
וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל
בַּדָּם,
בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה;
וַיַּרְא
הָאִישׁ
כִּי-עָמַד
כָּל-הָעָם,
וַיַּסֵּב
אֶת-עֲמָשָׂא
מִן-הַמְסִלָּה הַשָּׂדֶה
וַיַּשְׁלֵךְ
עָלָיו
בֶּגֶד,
כַּאֲשֶׁר רָאָה,
כָּל-הַבָּא עָלָיו
וְעָמָד.
כַּאֲשֶׁר הֹגָה,
מִן-הַמְסִלָּה—
עָבַר
כָּל-אִישׁ,
אַחֲרֵי יוֹאָב,
לִרְדֹּף,
אַחֲרֵי שֶׁבַע
בֶּן-בִּכְרִי.
וַיַּעֲבֹר
בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
אָבֵלָה
וּבֵית מַעֲכָה—
וְכָל-הַבֵּרִים;


ויקלהו (וַיִּקָּהֲלוּ),
וַיָּבֹאוּ
אַף-אַחֲרָיו.
וַיָּבֹאוּ
וַיָּצֻרוּ
עָלָיו,
בְּאָבֵלָה
בֵּית הַמַּעֲכָה,
וַיִּשְׁפְּכוּ
סֹלְלָה
אֶל-הָעִיר,
וַתַּעֲמֹד
בַּחֵל;
וְכָל-הָעָם
אֲשֶׁר אֶת-יוֹאָב,
מַשְׁחִיתִם
לְהַפִּיל הַחוֹמָה.
וַתִּקְרָא
אִשָּׁה חֲכָמָה,
מִן-הָעִיר;
שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ,
אִמְרוּ-נָא
אֶל-יוֹאָב,
קְרַב
עַד-הֵנָּה,
וַאֲדַבְּרָה
אֵלֶיךָ.
וַיִּקְרַב
אֵלֶיהָ,
וַתֹּאמֶר
הָאִשָּׁה
הַאַתָּה יוֹאָב
וַיֹּאמֶר
אָנִי;
וַתֹּאמֶר
לוֹ,
שְׁמַע
דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ,
וַיֹּאמֶר,
שֹׁמֵעַ
אָנֹכִי.
וַתֹּאמֶר,
לֵאמֹר:
דַּבֵּר יְדַבְּרוּ
בָרִאשֹׁנָה
לֵאמֹר,
שָׁאוֹל יְשָׁאֲלוּ
בְּאָבֵל
וְכֵן הֵתַמּוּ.
אָנֹכִי, שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל;
אַתָּה מְבַקֵּשׁ,
לְהָמִית
עִיר
וְאֵם
בְּיִשְׂרָאֵל—
לָמָּה תְבַלַּע,
נַחֲלַת יְהוָה.



Advertisements

About idragonb

Information junkie, just like everyone else...
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

I'd love to know what you think!!!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s