מלכים ב – ה

וְנַעֲמָן
שַׂר-צְבָא מֶלֶךְ-אֲרָם
הָיָה
אִישׁ גָּדוֹל
לִפְנֵי אֲדֹנָיו,
וּנְשֻׂא פָנִים—
כִּי-בוֹ נָתַן-
יְהוָה
תְּשׁוּעָה,
לַאֲרָם;
וְהָאִישׁ, הָיָה
גִּבּוֹר חַיִל—
מְצֹרָע.
וַאֲרָם יָצְאוּ
גְדוּדִים,
וַיִּשְׁבּוּ
מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
נַעֲרָה קְטַנָּה;
וַתְּהִי,
לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן.
וַתֹּאמֶר,
אֶל-גְּבִרְתָּהּ,
אַחֲלֵי אֲדֹנִי,
לִפְנֵי הַנָּבִיא
אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן;
אָז יֶאֱסֹף
אֹתוֹ,
מִצָּרַעְתּוֹ.
וַיָּבֹא,
וַיַּגֵּד
לַאדֹנָיו
לֵאמֹר:
כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה
הַנַּעֲרָה,
אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וַיֹּאמֶר
מֶלֶךְ-אֲרָם
לֶךְ-
בֹּא,
וְאֶשְׁלְחָה
סֵפֶר
אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל;
וַיֵּלֶךְ
וַיִּקַּח
בְּיָדוֹ
עֶשֶׂר כִּכְּרֵי-כֶסֶף,
וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב,
וְעֶשֶׂר, חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.
וַיָּבֵא
הַסֵּפֶר,
אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
לֵאמֹר:
וְעַתָּה,
כְּבוֹא
הַסֵּפֶר הַזֶּה
אֵלֶיךָ,
הִנֵּה שָׁלַחְתִּי
אֵלֶיךָ
אֶת-נַעֲמָן עַבְדִּי,
וַאֲסַפְתּוֹ
מִצָּרַעְתּוֹ.
וַיְהִי
כִּקְרֹא
מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל
אֶת-הַסֵּפֶר
וַיִּקְרַע
בְּגָדָיו,
וַיֹּאמֶר
הַאֱלֹהִים אָנִי
לְהָמִית
וּלְהַחֲיוֹת,
כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ
אֵלַי,
לֶאֱסֹף אִישׁ
מִצָּרַעְתּוֹ:
כִּי אַךְ-דְּעוּ-נָא
וּרְאוּ,
כִּי-מִתְאַנֶּה
הוּא
לִי.
וַיְהִי
כִּשְׁמֹעַ
אֱלִישָׁע
אִישׁ-הָאֱלֹהִים,
כִּי-קָרַע
מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל
אֶת-בְּגָדָיו,
וַיִּשְׁלַח
אֶל-הַמֶּלֶךְ
לֵאמֹר,
לָמָּה קָרַעְתָּ
בְּגָדֶיךָ;
יָבֹא-נָא
אֵלַי—
וְיֵדַע,
כִּי יֵשׁ נָבִיא
בְּיִשְׂרָאֵל.
וַיָּבֹא
נַעֲמָן,
בְּסוּסָו
וּבְרִכְבּוֹ;
וַיַּעֲמֹד
פֶּתַח-הַבַּיִת,
לֶאֱלִישָׁע.
וַיִּשְׁלַח
אֵלָיו
אֱלִישָׁע,
מַלְאָךְ
לֵאמֹר:
הָלוֹךְ,
וְרָחַצְתָּ
שֶׁבַע-פְּעָמִים
בַּיַּרְדֵּן,
וְיָשֹׁב
בְּשָׂרְךָ
לְךָ,
וּטְהָר.
וַיִּקְצֹף
נַעֲמָן,
וַיֵּלַךְ;
וַיֹּאמֶר
הִנֵּה אָמַרְתִּי
אֵלַי
יֵצֵא יָצוֹא,
וְעָמַד
וְקָרָא
בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהָיו,
וְהֵנִיף
יָדוֹ
אֶל-הַמָּקוֹם,
וְאָסַף
הַמְּצֹרָע.
הֲלֹא טוֹב
אבנה (אֲמָנָה)
וּפַרְפַּר
נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק,
מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל—
הֲלֹא-אֶרְחַץ
בָּהֶם,
וְטָהָרְתִּי;
וַיִּפֶן,
וַיֵּלֶךְ
בְּחֵמָה.
וַיִּגְּשׁוּ
עֲבָדָיו,
וַיְדַבְּרוּ
אֵלָיו,
וַיֹּאמְרוּ
אָבִי
דָּבָר גָּדוֹל
הַנָּבִיא דִּבֶּר
אֵלֶיךָ,
הֲלוֹא תַעֲשֶׂה;
וְאַף כִּי-אָמַר
אֵלֶיךָ,
רְחַץ
וּטְהָר.
וַיֵּרֶד,
וַיִּטְבֹּל
בַּיַּרְדֵּן
שֶׁבַע פְּעָמִים,
כִּדְבַר, אִישׁ הָאֱלֹהִים;
וַיָּשָׁב
בְּשָׂרוֹ,
כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן—
וַיִּטְהָר.
וַיָּשָׁב
אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים
הוּא
וְכָל-מַחֲנֵהוּ,
וַיָּבֹא
וַיַּעֲמֹד
לְפָנָיו,
וַיֹּאמֶר
הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי
כִּי אֵין אֱלֹהִים
בְּכָל-הָאָרֶץ,
כִּי אִם-בְּיִשְׂרָאֵל;
וְעַתָּה קַח-נָא
בְרָכָה,
מֵאֵת עַבְדֶּךָ.
וַיֹּאמֶר,
חַי-יְהוָה
אֲשֶׁר-עָמַדְתִּי
לְפָנָיו
אִם-אֶקָּח;
וַיִּפְצַר-
בּוֹ
לָקַחַת,
וַיְמָאֵן.
וַיֹּאמֶר,
נַעֲמָן,
וָלֹא, יֻתַּן-נָא
לְעַבְדְּךָ
מַשָּׂא צֶמֶד-פְּרָדִים
אֲדָמָה:
כִּי לוֹא-יַעֲשֶׂה
עוֹד
עַבְדְּךָ עֹלָה וָזֶבַח,
לֵאלֹהִים אֲחֵרִים—
כִּי, אִם-לַיהוָה.
לַדָּבָר הַזֶּה, יִסְלַח
יְהוָה
לְעַבְדֶּךָ—
בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית-רִמּוֹן
לְהִשְׁתַּחֲוֺת שָׁמָּה
וְהוּא נִשְׁעָן
עַל-יָדִי,
וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי
בֵּית רִמֹּן,
בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתִי
בֵּית רִמֹּן,
יִסְלַח-נא ( )
יְהוָה
לְעַבְדְּךָ
בַּדָּבָר הַזֶּה.
וַיֹּאמֶר
לוֹ,
לֵךְ לְשָׁלוֹם;
וַיֵּלֶךְ
מֵאִתּוֹ,
כִּבְרַת-אָרֶץ.


וַיֹּאמֶר
גֵּיחֲזִי,
נַעַר אֱלִישָׁע
אִישׁ-הָאֱלֹהִים,
הִנֵּה חָשַׂךְ
אֲדֹנִי
אֶת-נַעֲמָן
הָאֲרַמִּי הַזֶּה,
מִקַּחַת
מִיָּדוֹ
אֵת אֲשֶׁר-הֵבִיא;
חַי-יְהוָה
כִּי-אִם-רַצְתִּי
אַחֲרָיו,
וְלָקַחְתִּי
מֵאִתּוֹ
מְאוּמָה.
וַיִּרְדֹּף
גֵּיחֲזִי,
אַחֲרֵי נַעֲמָן;
וַיִּרְאֶה
נַעֲמָן,
רָץ אַחֲרָיו,
וַיִּפֹּל
מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה
לִקְרָאתוֹ,
וַיֹּאמֶר
הֲשָׁלוֹם.
וַיֹּאמֶר
שָׁלוֹם,
אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי
לֵאמֹר,
הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ
אֵלַי
שְׁנֵי-נְעָרִים
מֵהַר אֶפְרַיִם,
מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים;
תְּנָה-נָּא
לָהֶם
כִּכַּר-כֶּסֶף,
וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים.
וַיֹּאמֶר
נַעֲמָן,
הוֹאֵל קַח
כִּכָּרָיִם;
וַיִּפְרָץ-
בּוֹ,
וַיָּצַר
כִּכְּרַיִם כֶּסֶף
בִּשְׁנֵי חֲרִטִים
וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים,
וַיִּתֵּן
אֶל-שְׁנֵי נְעָרָיו,
וַיִּשְׂאוּ
לְפָנָיו.
וַיָּבֹא,
אֶל-הָעֹפֶל,
וַיִּקַּח
מִיָּדָם,
וַיִּפְקֹד
בַּבָּיִת;
וַיְשַׁלַּח
אֶת-הָאֲנָשִׁים,
וַיֵּלֵכוּ.
וְהוּא-בָא,
וַיַּעֲמֹד
אֶל-אֲדֹנָיו,
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו
אֱלִישָׁע,
מאן (מֵאַיִן)
גֵּחֲזִי;
וַיֹּאמֶר,
לֹא-הָלַךְ
עַבְדְּךָ
אָנֶה וָאָנָה.
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו
לֹא-לִבִּי הָלַךְ,
כַּאֲשֶׁר הָפַךְ-
אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ
לִקְרָאתֶךָ;
הַעֵת
לָקַחַת
אֶת-הַכֶּסֶף,
וְלָקַחַת
בְּגָדִים,
וְזֵיתִים
וּכְרָמִים
וְצֹאן
וּבָקָר,
וַעֲבָדִים
וּשְׁפָחוֹת.
וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק-
בְּךָ,
וּבְזַרְעֲךָ
לְעוֹלָם;
וַיֵּצֵא
מִלְּפָנָיו,
מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג.
וַיֹּאמְרוּ
בְנֵי-הַנְּבִיאִים,
אֶל-אֱלִישָׁע:
הִנֵּה-נָא הַמָּקוֹם,
אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים
שָׁם
לְפָנֶיךָ—
צַר מִמֶּנּוּ.
נֵלְכָה-נָּא
עַד-הַיַּרְדֵּן,
וְנִקְחָה
מִשָּׁם
אִישׁ קוֹרָה אֶחָת,
וְנַעֲשֶׂה-
לָּנוּ
שָׁם
מָקוֹם,
לָשֶׁבֶת שָׁם;
וַיֹּאמֶר,
לֵכוּ.
וַיֹּאמֶר,
הָאֶחָד, הוֹאֶל נָא,
וְלֵךְ
אֶת-עֲבָדֶיךָ;
וַיֹּאמֶר,
אֲנִי אֵלֵךְ.
וַיֵּלֶךְ,
אִתָּם;
וַיָּבֹאוּ,
הַיַּרְדֵּנָה,
וַיִּגְזְרוּ,
הָעֵצִים.
וַיְהִי
הָאֶחָד מַפִּיל
הַקּוֹרָה,
וְאֶת-הַבַּרְזֶל נָפַל
אֶל-הַמָּיִם;
וַיִּצְעַק
וַיֹּאמֶר
אֲהָהּ אֲדֹנִי,
וְהוּא שָׁאוּל.
וַיֹּאמֶר
אִישׁ-הָאֱלֹהִים,
אָנָה נָפָל;
וַיַּרְאֵהוּ,
אֶת-הַמָּקוֹם,
וַיִּקְצָב-
עֵץ
וַיַּשְׁלֶךְ-
שָׁמָּה,
וַיָּצֶף
הַבַּרְזֶל.
וַיֹּאמֶר,
הָרֶם
לָךְ;
וַיִּשְׁלַח
יָדוֹ,
וַיִּקָּחֵהוּ.



About idragonb

Information junkie, just like everyone else...
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

I'd love to know what you think!!!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s