בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה
חִזְקִיָּהוּ
לָמוּת;
וַיָּבֹא
אֵלָיו
יְשַׁעְיָהוּ
בֶן-אָמוֹץ
הַנָּבִיא,
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו
כֹּה-אָמַר
יְהוָה
צַו
לְבֵיתֶךָ—
כִּי מֵת
אַתָּה,
וְלֹא תִחְיֶה.
וַיַּסֵּב
אֶת-פָּנָיו,
אֶל-הַקִּיר;
וַיִּתְפַּלֵּל—
אֶל-יְהוָה,
לֵאמֹר.
אָנָּה יְהוָה, זְכָר-נָא
אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי
לְפָנֶיךָ
בֶּאֱמֶת
וּבְלֵבָב שָׁלֵם,
וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי;
וַיֵּבְךְּ
חִזְקִיָּהוּ,
בְּכִי גָדוֹל.

וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ–לֹא יָצָא,
העיר (חָצֵר) הַתִּיכֹנָה;
וּדְבַר-יְהוָה–הָיָה
אֵלָיו,
לֵאמֹר.
שׁוּב
וְאָמַרְתָּ
אֶל-חִזְקִיָּהוּ
נְגִיד-עַמִּי,
כֹּה-אָמַר
יְהוָה
אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ,
שָׁמַעְתִּי
אֶת-תְּפִלָּתֶךָ,
רָאִיתִי
אֶת-דִּמְעָתֶךָ;
הִנְנִי, רֹפֶא
לָךְ—
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,
תַּעֲלֶה
בֵּית יְהוָה.
וְהֹסַפְתִּי
עַל-יָמֶיךָ,
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה,
וּמִכַּף מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אַצִּילְךָ,
וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת;
וְגַנּוֹתִי,
עַל-הָעִיר הַזֹּאת—
לְמַעֲנִי,
וּלְמַעַן דָּוִד
עַבְדִּי.
וַיֹּאמֶר
יְשַׁעְיָהוּ,
קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים;
וַיִּקְחוּ
וַיָּשִׂימוּ
עַל-הַשְּׁחִין,
וַיֶּחִי.
וַיֹּאמֶר
חִזְקִיָּהוּ,
אֶל-יְשַׁעְיָהוּ,
מָה אוֹת,
כִּי-יִרְפָּא
יְהוָה
לִי;
וְעָלִיתִי
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,
בֵּית יְהוָה.
וַיֹּאמֶר
יְשַׁעְיָהוּ,
זֶה-לְּךָ הָאוֹת
מֵאֵת יְהוָה,
כִּי יַעֲשֶׂה
יְהוָה,
אֶת-הַדָּבָר
אֲשֶׁר דִּבֵּר:
הָלַךְ
הַצֵּל
עֶשֶׂר מַעֲלוֹת,
אִם-יָשׁוּב
עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
וַיֹּאמֶר,
יְחִזְקִיָּהוּ,
נָקֵל
לַצֵּל,
לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת;
לֹא
כִי, יָשׁוּב הַצֵּל
אֲחֹרַנִּית
עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.
וַיִּקְרָא
יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא,
אֶל-יְהוָה;
וַיָּשֶׁב
אֶת-הַצֵּל,
בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה
בְּמַעֲלוֹת אָחָז
אֲחֹרַנִּית—
עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.

בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח
בְּרֹאדַךְ
בַּלְאֲדָן
בֶּן-בַּלְאֲדָן
מֶלֶךְ-בָּבֶל,
סְפָרִים
וּמִנְחָה—
אֶל-חִזְקִיָּהוּ:
כִּי שָׁמַע,
כִּי חָלָה
חִזְקִיָּהוּ.
וַיִּשְׁמַע
עֲלֵיהֶם,
חִזְקִיָּהוּ,
וַיַּרְאֵם
אֶת-כָּל-בֵּית נְכֹתֹה
אֶת-הַכֶּסֶף
וְאֶת-הַזָּהָב
וְאֶת-הַבְּשָׂמִים
וְאֵת שֶׁמֶן הַטּוֹב
וְאֵת בֵּית כֵּלָיו,
וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרֹתָיו:
לֹא-הָיָה דָבָר,
אֲשֶׁר לֹא-הֶרְאָם
חִזְקִיָּהוּ
בְּבֵיתוֹ—
וּבְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ.
וַיָּבֹא
יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא,
אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ;
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו
מָה אָמְרוּ
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה,
וּמֵאַיִן יָבֹאוּ
אֵלֶיךָ,
וַיֹּאמֶר
חִזְקִיָּהוּ,
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ
מִבָּבֶל.
וַיֹּאמֶר,
מָה רָאוּ
בְּבֵיתֶךָ;
וַיֹּאמֶר
חִזְקִיָּהוּ,
אֵת כָּל-אֲשֶׁר בְּבֵיתִי רָאוּ—
לֹא-הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא-הִרְאִיתִם,
בְּאֹצְרֹתָי.
וַיֹּאמֶר
יְשַׁעְיָהוּ,
אֶל-חִזְקִיָּהוּ:
שְׁמַע, דְּבַר-יְהוָה.
הִנֵּה, יָמִים בָּאִים,
וְנִשָּׂא
כָּל-אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ
וַאֲשֶׁר אָצְרוּ
אֲבֹתֶיךָ
עַד-הַיּוֹם הַזֶּה,
בָּבֶלָה:
לֹא-יִוָּתֵר דָּבָר,
אָמַר יְהוָה.
וּמִבָּנֶיךָ
אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ,
אֲשֶׁר תּוֹלִיד—
יקח (יִקָּחוּ);
וְהָיוּ, סָרִיסִים,
בְּהֵיכַל,
מֶלֶךְ בָּבֶל.
וַיֹּאמֶר
חִזְקִיָּהוּ
אֶל-יְשַׁעְיָהוּ,
טוֹב דְּבַר-יְהוָה
אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ;
וַיֹּאמֶר,
הֲלוֹא אִם-שָׁלוֹם וֶאֱמֶת
יִהְיֶה בְיָמָי.
וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ,
וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, z
וַאֲשֶׁר עָשָׂה
אֶת-הַבְּרֵכָה
וְאֶת-הַתְּעָלָה,
וַיָּבֵא
אֶת-הַמַּיִם
הָעִירָה:
הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים,
עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים—
לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
וַיִּשְׁכַּב
חִזְקִיָּהוּ,
עִם-אֲבֹתָיו;
וַיִּמְלֹךְ
מְנַשֶּׁה
בְנוֹ,
תַּחְתָּיו.