גֹּאֲלֵנוּ,
יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ—
קְדוֹשׁ, יִשְׂרָאֵל.
שְׁבִי
דוּמָם
וּבֹאִי
בַחֹשֶׁךְ,
בַּת-כַּשְׂדִּים:
כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ-לָךְ,
גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת.
קָצַפְתִּי
עַל-עַמִּי,
חִלַּלְתִּי
נַחֲלָתִי,
וָאֶתְּנֵם,
בְּיָדֵךְ;
לֹא-שַׂמְתְּ
לָהֶם,
רַחֲמִים—
עַל-זָקֵן,
הִכְבַּדְתְּ
עֻלֵּךְ
מְאֹד.
וַתֹּאמְרִי,
לְעוֹלָם
אֶהְיֶה
גְבָרֶת—
עַד לֹא-שַׂמְתְּ
אֵלֶּה
עַל-לִבֵּךְ,
לֹא זָכַרְתְּ
אַחֲרִיתָהּ.

וְעַתָּה שִׁמְעִי-
זֹאת
עֲדִינָה,
הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח,
הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ,
אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד;
לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה,
וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל.
וְתָבֹאנָה
לָּךְ
שְׁתֵּי-אֵלֶּה
רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד,
שְׁכוֹל וְאַלְמֹן;
כְּתֻמָּם, בָּאוּ
עָלַיִךְ,
בְּרֹב כְּשָׁפַיִךְ,
בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹד.
וַתִּבְטְחִי
בְרָעָתֵךְ,
אָמַרְתְּ
אֵין רֹאָנִי—
חָכְמָתֵךְ
וְדַעְתֵּךְ,
הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ;
וַתֹּאמְרִי
בְלִבֵּךְ,
אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד.
וּבָא
עָלַיִךְ
רָעָה,
לֹא תֵדְעִי
שַׁחְרָהּ,
וְתִפֹּל
עָלַיִךְ
הֹוָה,
לֹא תוּכְלִי
כַּפְּרָהּ;
וְתָבֹא
עָלַיִךְ
פִּתְאֹם
שֹׁאָה,
לֹא תֵדָעִי.
עִמְדִי-נָא
בַחֲבָרַיִךְ
וּבְרֹב כְּשָׁפַיִךְ,
בַּאֲשֶׁר יָגַעַתְּ
מִנְּעוּרָיִךְ;
אוּלַי תּוּכְלִי
הוֹעִיל,
אוּלַי תַּעֲרוֹצִי.
נִלְאֵית,
בְּרֹב עֲצָתָיִךְ;
יַעַמְדוּ-נָא
וְיוֹשִׁיעֻךְ
הברו (הֹבְרֵי) שָׁמַיִם,
הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים,
מוֹדִעִים לֶחֳדָשִׁים,
מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ.
הִנֵּה הָיוּ
כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם,
לֹא-יַצִּילוּ
אֶת-נַפְשָׁם
מִיַּד לֶהָבָה;
אֵין-גַּחֶלֶת לַחְמָם,
אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ.
כֵּן הָיוּ-לָךְ,
אֲשֶׁר יָגָעַתְּ;
סֹחֲרַיִךְ מִנְּעוּרַיִךְ,
אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ—
אֵין, מוֹשִׁיעֵךְ.

שִׁמְעוּ-זֹאת
בֵּית-יַעֲקֹב,
הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל,
וּמִמֵּי יְהוּדָה, יָצָאוּ;
הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם יְהוָה,
וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ—
לֹא בֶאֱמֶת,
וְלֹא בִצְדָקָה.
כִּי-מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ,
וְעַל-אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ:
יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.

הָרִאשֹׁנוֹת מֵאָז הִגַּדְתִּי,
וּמִפִּי יָצְאוּ
וְאַשְׁמִיעֵם;
פִּתְאֹם עָשִׂיתִי,
וַתָּבֹאנָה.
מִדַּעְתִּי,
כִּי קָשֶׁה אָתָּה;
וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ,
וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה.
וָאַגִּיד
לְךָ
מֵאָז,
בְּטֶרֶם תָּבוֹא
הִשְׁמַעְתִּיךָ—
פֶּן-תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם,
וּפִסְלִי
וְנִסְכִּי
צִוָּם.
שָׁמַעְתָּ
חֲזֵה כֻּלָּהּ,
וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ:
הִשְׁמַעְתִּיךָ
חֲדָשׁוֹת
מֵעַתָּה,
וּנְצֻרוֹת
וְלֹא יְדַעְתָּם.
עַתָּה נִבְרְאוּ
וְלֹא מֵאָז,
וְלִפְנֵי-יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם—
פֶּן-תֹּאמַר, הִנֵּה יְדַעְתִּין.
גַּם לֹא-שָׁמַעְתָּ,
גַּם לֹא יָדַעְתָּ—
גַּם, מֵאָז לֹא-פִתְּחָה אָזְנֶךָ:
כִּי יָדַעְתִּי
בָּגוֹד תִּבְגּוֹד,
וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ.
לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי,
וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם-לָךְ—
לְבִלְתִּי, הַכְרִיתֶךָ.
הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ,
וְלֹא בְכָסֶף;
בְּחַרְתִּיךָ,
בְּכוּר עֹנִי.
לְמַעֲנִי
לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה,
כִּי אֵיךְ יֵחָל;
וּכְבוֹדִי,
לְאַחֵר
לֹא-אֶתֵּן.