שְׁמַע
אֵלַי
יַעֲקֹב,
וְיִשְׂרָאֵל
מְקֹרָאִי:
אֲנִי-הוּא
אֲנִי רִאשׁוֹן,
אַף אֲנִי אַחֲרוֹן.
אַף-יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ,
וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם;
קֹרֵא
אֲנִי
אֲלֵיהֶם,
יַעַמְדוּ
יַחְדָּו.
הִקָּבְצוּ
כֻלְּכֶם
וּשְׁמָעוּ,
מִי בָהֶם הִגִּיד
אֶת-אֵלֶּה;
יְהוָה אֲהֵבוֹ—
יַעֲשֶׂה
חֶפְצוֹ
בְּבָבֶל,
וּזְרֹעוֹ
כַּשְׂדִּים.
אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי,
אַף-קְרָאתִיו;
הֲבִאֹתִיו,
וְהִצְלִיחַ
דַּרְכּוֹ.
קִרְבוּ
אֵלַי
שִׁמְעוּ-
זֹאת,
לֹא מֵרֹאשׁ
בַּסֵּתֶר
דִּבַּרְתִּי—
מֵעֵת הֱיוֹתָהּ,
שָׁם אָנִי;
וְעַתָּה,
אֲדֹנָי יְהוִה שְׁלָחַנִי—
וְרוּחוֹ.

כֹּה-אָמַר
יְהוָה
גֹּאַלְךָ,
קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
אֲנִי יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
מְלַמֶּדְךָ
לְהוֹעִיל,
מַדְרִיכְךָ
בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ.
לוּא הִקְשַׁבְתָּ,
לְמִצְוֺתָי;
וַיְהִי כַנָּהָר
שְׁלוֹמֶךָ,
וְצִדְקָתְךָ
כְּגַלֵּי הַיָּם.
וַיְהִי כַחוֹל
זַרְעֶךָ,
וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ
כִּמְעֹתָיו;
לֹא-יִכָּרֵת
וְלֹא-יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ,
מִלְּפָנָי.

צְאוּ
מִבָּבֶל,
בִּרְחוּ
מִכַּשְׂדִּים,
בְּקוֹל רִנָּה
הַגִּידוּ
הַשְׁמִיעוּ
זֹאת,
הוֹצִיאוּהָ
עַד-קְצֵה הָאָרֶץ;
אִמְרוּ,
גָּאַל
יְהוָה
עַבְדּוֹ
יַעֲקֹב.
וְלֹא צָמְאוּ,
בָּחֳרָבוֹת
הוֹלִיכָם—
מַיִם מִצּוּר, הִזִּיל
לָמוֹ;
וַיִּבְקַע-
צוּר—
וַיָּזֻבוּ,
מָיִם.
אֵין שָׁלוֹם, אָמַר
יְהוָה
לָרְשָׁעִים.