וַיְהִי
דְבַר-
יְהוָה,
אֵלַי
לֵאמֹר.
הָלֹךְ
וְקָרָאתָ
בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם
לֵאמֹר,
כֹּה אָמַר
יְהוָה,
זָכַרְתִּי
לָךְ
חֶסֶד נְעוּרַיִךְ,
אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ—
לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי
בַּמִּדְבָּר,
בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל
לַיהוָה,
רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה;
כָּל-אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ,
רָעָה תָּבֹא
אֲלֵיהֶם
נְאֻם-יְהוָה.

שִׁמְעוּ
דְבַר-יְהוָה,
בֵּית יַעֲקֹב,
וְכָל-מִשְׁפְּחוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל.
כֹּה אָמַר
יְהוָה,
מַה-מָּצְאוּ
אֲבוֹתֵיכֶם
בִּי
עָוֶל—
כִּי רָחֲקוּ,
מֵעָלָי;
וַיֵּלְכוּ
אַחֲרֵי הַהֶבֶל,
וַיֶּהְבָּלוּ.
וְלֹא אָמְרוּ—
אַיֵּה יְהוָה,
הַמַּעֲלֶה
אֹתָנוּ
מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם;
הַמּוֹלִיךְ
אֹתָנוּ
בַּמִּדְבָּר,
בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה
בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת—
בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ,
וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם.
וָאָבִיא
אֶתְכֶם
אֶל-אֶרֶץ הַכַּרְמֶל,
לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ;
וַתָּבֹאוּ
וַתְּטַמְּאוּ
אֶת-אַרְצִי,
וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם
לְתוֹעֵבָה.
הַכֹּהֲנִים, לֹא אָמְרוּ
אַיֵּה יְהוָה,
וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי,
וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ
בִי;
וְהַנְּבִאִים נִבְּאוּ
בַבַּעַל,
וְאַחֲרֵי לֹא-יוֹעִלוּ הָלָכוּ.
לָכֵן, עֹד אָרִיב
אִתְּכֶם—
נְאֻם-יְהוָה;
וְאֶת-בְּנֵי בְנֵיכֶם, אָרִיב.
כִּי עִבְרוּ
אִיֵּי כִתִּיִּים,
וּרְאוּ,
וְקֵדָר שִׁלְחוּ
וְהִתְבּוֹנְנוּ,
מְאֹד;
וּרְאוּ,
הֵן הָיְתָה כָּזֹאת.
הַהֵימִיר
גּוֹי
אֱלֹהִים,
וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים;
וְעַמִּי הֵמִיר
כְּבוֹדוֹ,
בְּלוֹא יוֹעִיל.
שֹׁמּוּ
שָׁמַיִם,
עַל-זֹאת;
וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ
מְאֹד,
נְאֻם-יְהוָה.
כִּי-שְׁתַּיִם רָעוֹת, עָשָׂה
עַמִּי:
אֹתִי עָזְבוּ
מְקוֹר מַיִם חַיִּים,
לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת—
בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים,
אֲשֶׁר לֹא-יָכִלוּ הַמָּיִם.
הַעֶבֶד, יִשְׂרָאֵל—
אִם-יְלִיד בַּיִת, הוּא:
מַדּוּעַ, הָיָה לָבַז.
עָלָיו יִשְׁאֲגוּ
כְפִרִים,
נָתְנוּ
קוֹלָם;
וַיָּשִׁיתוּ
אַרְצוֹ
לְשַׁמָּה,
עָרָיו נצתה (נִצְּתוּ)
מִבְּלִי יֹשֵׁב.
גַּם-בְּנֵי-נֹף, ותחפנס (וְתַחְפַּנְחֵס), יִרְעוּךְ,
קָדְקֹד.
הֲלוֹא-זֹאת, תַּעֲשֶׂה-
לָּךְ:
עָזְבֵךְ
אֶת-יְהוָה
אֱלֹהַיִךְ,
בְּעֵת מוֹלִכֵךְ
בַּדָּרֶךְ.
וְעַתָּה, מַה-לָּךְ
לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם,
לִשְׁתּוֹת,
מֵי שִׁחוֹר;
וּמַה-לָּךְ
לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר,
לִשְׁתּוֹת
מֵי נָהָר.
תְּיַסְּרֵךְ
רָעָתֵךְ,
וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ,
וּדְעִי
וּרְאִי
כִּי-רַע וָמָר, עָזְבֵךְ
אֶת-יְהוָה
אֱלֹהָיִךְ;
וְלֹא פַחְדָּתִי
אֵלַיִךְ,
נְאֻם-אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת.
כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי
עֻלֵּךְ,
נִתַּקְתִּי
מוֹסְרוֹתַיִךְ,
וַתֹּאמְרִי,
לֹא אעבוד (אֶעֱבוֹר):
כִּי עַל-כָּל-גִּבְעָה גְּבֹהָה,
וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן,
אַתְּ,
צֹעָה זֹנָה.
וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ
שׂוֹרֵק,
כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת;
וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ
לִי,
סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה.
כִּי אִם-תְּכַבְּסִי
בַּנֶּתֶר,
וְתַרְבִּי-
לָךְ
בֹּרִית—
נִכְתָּם
עֲוֺנֵךְ
לְפָנַי,
נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.
אֵיךְ תֹּאמְרִי
לֹא נִטְמֵאתִי,
אַחֲרֵי הַבְּעָלִים
לֹא הָלַכְתִּי—
רְאִי
דַרְכֵּךְ
בַּגַּיְא,
דְּעִי
מֶה עָשִׂית:
בִּכְרָה קַלָּה,
מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ.
פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר,
בְּאַוַּת נפשו (נַפְשָׁהּ)
שָׁאֲפָה רוּחַ—
תַּאֲנָתָהּ, מִי יְשִׁיבֶנָּה;
כָּל-מְבַקְשֶׁיהָ
לֹא יִיעָפוּ,
בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ.
מִנְעִי
רַגְלֵךְ
מִיָּחֵף,
וגורנך (וּגְרוֹנֵךְ)
מִצִּמְאָה;
וַתֹּאמְרִי
נוֹאָשׁ—
לוֹא,
כִּי-אָהַבְתִּי
זָרִים
וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ.
כְּבֹשֶׁת גַּנָּב
כִּי יִמָּצֵא,
כֵּן הֹבִישׁוּ
בֵּית יִשְׂרָאֵל;
הֵמָּה
מַלְכֵיהֶם
שָׂרֵיהֶם,
וְכֹהֲנֵיהֶם
וּנְבִיאֵיהֶם.
אֹמְרִים
לָעֵץ
אָבִי אַתָּה,
וְלָאֶבֶן
אַתְּ ילדתני (יְלִדְתָּנוּ),
כִּי-פָנוּ אֵלַי עֹרֶף,
וְלֹא פָנִים;
וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ,
קוּמָה
וְהוֹשִׁיעֵנוּ.
וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ,
אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ—
יָקוּמוּ,
אִם-יוֹשִׁיעוּךָ
בְּעֵת רָעָתֶךָ:
כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ, הָיוּ
אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה.

לָמָּה תָרִיבוּ,
אֵלָי;
כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם
בִּי,
נְאֻם-יְהוָה.
לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי
אֶת-בְּנֵיכֶם,
מוּסָר לֹא לָקָחוּ;
אָכְלָה
חַרְבְּכֶם
נְבִיאֵיכֶם,
כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית.
הַדּוֹר,
אַתֶּם רְאוּ
דְבַר-יְהוָה,
הֲמִדְבָּר הָיִיתִי
לְיִשְׂרָאֵל,
אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה;
מַדּוּעַ אָמְרוּ
עַמִּי,
רַדְנוּ—
לוֹא-נָבוֹא
עוֹד,
אֵלֶיךָ.
הֲתִשְׁכַּח
בְּתוּלָה
עֶדְיָהּ,
כַּלָּה
קִשֻּׁרֶיהָ;
וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי,
יָמִים אֵין מִסְפָּר.
מַה-תֵּיטִבִי
דַּרְכֵּךְ,
לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה;
לָכֵן גַּם אֶת-הָרָעוֹת, למדתי (לִמַּדְתְּ)
אֶת-דְּרָכָיִךְ.
גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ,
דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים;
לֹא-בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים,
כִּי עַל-כָּל-אֵלֶּה.
וַתֹּאמְרִי
כִּי נִקֵּיתִי,
אַךְ שָׁב
אַפּוֹ
מִמֶּנִּי;
הִנְנִי נִשְׁפָּט
אוֹתָךְ,
עַל-אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי.
מַה-תֵּזְלִי
מְאֹד,
לְשַׁנּוֹת
אֶת-דַּרְכֵּךְ;
גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבֹשִׁי,
כַּאֲשֶׁר-בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר.
גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי,
וְיָדַיִךְ עַל-רֹאשֵׁךְ:
כִּי-מָאַס
יְהוָה
בְּמִבְטַחַיִךְ,
וְלֹא תַצְלִיחִי
לָהֶם.
לֵאמֹר
הֵן יְשַׁלַּח
אִישׁ
אֶת-אִשְׁתּוֹ
וְהָלְכָה
מֵאִתּוֹ
וְהָיְתָה
לְאִישׁ-אַחֵר,
הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד—
הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף,
הָאָרֶץ הַהִיא;
וְאַתְּ, זָנִית
רֵעִים רַבִּים—
וְשׁוֹב
אֵלַי,
נְאֻם-יְהוָה.
שְׂאִי-
עֵינַיִךְ
עַל-שְׁפָיִם
וּרְאִי,
אֵיפֹה לֹא שגלת (שֻׁכַּבְתְּ)—
עַל-דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ
לָהֶם,
כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר;
וַתַּחֲנִיפִי
אֶרֶץ,
בִּזְנוּתַיִךְ
וּבְרָעָתֵךְ.
וַיִּמָּנְעוּ
רְבִבִים,
וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה;
וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ,
מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.
הֲלוֹא מֵעַתָּה, קראתי (קָרָאת)
לִי
אָבִי;
אַלּוּף נְעֻרַי,
אָתָּה.
הֲיִנְטֹר
לְעוֹלָם,
אִם-יִשְׁמֹר
לָנֶצַח;
הִנֵּה דִבַּרְתְּ
וַתַּעֲשִׂי
הָרָעוֹת,
וַתּוּכָל.