וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֵלַי,
בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ
הַמֶּלֶךְ,
הֲרָאִיתָ,
אֲשֶׁר עָשְׂתָה
מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל;
הֹלְכָה
הִיא
עַל-כָּל-הַר גָּבֹהַּ,
וְאֶל-תַּחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן—
וַתִּזְנִי-שָׁם.
וָאֹמַר,
אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ
אֶת-כָּל-אֵלֶּה
אֵלַי
תָּשׁוּב—
וְלֹא-שָׁבָה;
ותראה (וַתֵּרֶא)
בָּגוֹדָה
אֲחוֹתָהּ,
יְהוּדָה.
וָאֵרֶא,
כִּי עַל-כָּל-אֹדוֹת
אֲשֶׁר נִאֲפָה
מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל,
שִׁלַּחְתִּיהָ,
וָאֶתֵּן
אֶת-סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ
אֵלֶיהָ;
וְלֹא יָרְאָה
בֹּגֵדָה
יְהוּדָה,
אֲחוֹתָהּ—
וַתֵּלֶךְ,
וַתִּזֶן
גַּם-הִיא.
וְהָיָה
מִקֹּל זְנוּתָהּ,
וַתֶּחֱנַף
אֶת-הָאָרֶץ;
וַתִּנְאַף
אֶת-הָאֶבֶן,
וְאֶת-הָעֵץ.
וְגַם-בְּכָל-זֹאת, לֹא-שָׁבָה
אֵלַי
בָּגוֹדָה
אֲחוֹתָהּ
יְהוּדָה—
בְּכָל-לִבָּהּ:
כִּי אִם-בְּשֶׁקֶר,
נְאֻם-יְהוָה.

וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֵלַי,
צִדְּקָה
נַפְשָׁהּ
מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל,
מִבֹּגֵדָה,
יְהוּדָה.
הָלֹךְ
וְקָרָאתָ
אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה,
וְאָמַרְתָּ
שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם-יְהוָה—
לוֹא-אַפִּיל פָּנַי, בָּכֶם:
כִּי-חָסִיד אֲנִי
נְאֻם-יְהוָה,
לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם.
אַךְ דְּעִי
עֲוֺנֵךְ,
כִּי בַּיהוָה אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ;
וַתְּפַזְּרִי
אֶת-דְּרָכַיִךְ
לַזָּרִים,
תַּחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן,
וּבְקוֹלִי לֹא-שְׁמַעְתֶּם,
נְאֻם-יְהוָה.
שׁוּבוּ
בָנִים שׁוֹבָבִים
נְאֻם-יְהוָה,
כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם;
וְלָקַחְתִּי
אֶתְכֶם
אֶחָד מֵעִיר,
וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה,
וְהֵבֵאתִי
אֶתְכֶם,
צִיּוֹן.
וְנָתַתִּי
לָכֶם
רֹעִים,
כְּלִבִּי;
וְרָעוּ
אֶתְכֶם,
דֵּעָה
וְהַשְׂכֵּיל.
וְהָיָה
כִּי תִרְבּוּ
וּפְרִיתֶם
בָּאָרֶץ
בַּיָּמִים הָהֵמָּה,
נְאֻם-יְהוָה—
לֹא-יֹאמְרוּ
עוֹד
אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה,
וְלֹא יַעֲלֶה
עַל-לֵב;
וְלֹא יִזְכְּרוּ-
בוֹ
וְלֹא יִפְקֹדוּ,
וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד.
בָּעֵת הַהִיא, יִקְרְאוּ
לִירוּשָׁלִַם
כִּסֵּא יְהוָה,
וְנִקְווּ
אֵלֶיהָ
כָל-הַגּוֹיִם
לְשֵׁם יְהוָה,
לִירוּשָׁלִָם;
וְלֹא-יֵלְכוּ
עוֹד—
אַחֲרֵי,
שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע.

בַּיָּמִים הָהֵמָּה, יֵלְכוּ
בֵית-יְהוּדָה
עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל;
וְיָבֹאוּ
יַחְדָּו,
מֵאֶרֶץ צָפוֹן,
עַל-הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי
אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם.
וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי,
אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ
בַּבָּנִים,
וְאֶתֶּן-
לָךְ
אֶרֶץ חֶמְדָּה,
נַחֲלַת צְבִי
צִבְאוֹת גּוֹיִם;
וָאֹמַר,
אָבִי תקראו- (תִּקְרְאִי-)
לִי,
וּמֵאַחֲרַי, לֹא תשובו (תָשׁוּבִי).
אָכֵן בָּגְדָה
אִשָּׁה,
מֵרֵעָהּ;
כֵּן בְּגַדְתֶּם
בִּי
בֵּית יִשְׂרָאֵל,
נְאֻם-יְהוָה.
קוֹל עַל-שְׁפָיִים נִשְׁמָע,
בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
כִּי הֶעֱווּ
אֶת-דַּרְכָּם,
שָׁכְחוּ
אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
שׁוּבוּ
בָּנִים שׁוֹבָבִים,
אֶרְפָּה
מְשׁוּבֹתֵיכֶם;
הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ,
כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
אָכֵן
לַשֶּׁקֶר
מִגְּבָעוֹת,
הָמוֹן הָרִים;
אָכֵן
בַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ,
תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.
וְהַבֹּשֶׁת, אָכְלָה
אֶת-יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ—
מִנְּעוּרֵינוּ:
אֶת-צֹאנָם,
וְאֶת-בְּקָרָם,
אֶת-בְּנֵיהֶם,
וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם.
נִשְׁכְּבָה
בְּבָשְׁתֵּנוּ,
וּתְכַסֵּנוּ
כְּלִמָּתֵנוּ—
כִּי לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ
אֲנַחְנוּ
וַאֲבוֹתֵינוּ,
מִנְּעוּרֵינוּ
וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה;
וְלֹא שָׁמַעְנוּ,
בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.

אִם-תָּשׁוּב
יִשְׂרָאֵל
נְאֻם-יְהוָה
אֵלַי,
תָּשׁוּב;
וְאִם-תָּסִיר
שִׁקּוּצֶיךָ
מִפָּנַי,
וְלֹא תָנוּד.
וְנִשְׁבַּעְתָּ,
חַי-יְהוָה,
בֶּאֱמֶת,
בְּמִשְׁפָּט
וּבִצְדָקָה;
וְהִתְבָּרְכוּ
בוֹ
גּוֹיִם,
וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ.

כִּי-כֹה אָמַר
יְהוָה,
לְאִישׁ יְהוּדָה
וְלִירוּשָׁלִַם,
נִירוּ
לָכֶם,
נִיר;
וְאַל-תִּזְרְעוּ,
אֶל-קֹצִים.
הִמֹּלוּ
לַיהוָה,
וְהָסִרוּ
עָרְלוֹת לְבַבְכֶם,
אִישׁ יְהוּדָה,
וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:
פֶּן-תֵּצֵא
כָאֵשׁ
חֲמָתִי,
וּבָעֲרָה
וְאֵין מְכַבֶּה—
מִפְּנֵי, רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם.
הַגִּידוּ
בִיהוּדָה,
וּבִירוּשָׁלִַם
הַשְׁמִיעוּ,
וְאִמְרוּ,
ותקעו (תִּקְעוּ)
שׁוֹפָר
בָּאָרֶץ;
קִרְאוּ
מַלְאוּ
וְאִמְרוּ,
הֵאָסְפוּ
וְנָבוֹאָה
אֶל-עָרֵי הַמִּבְצָר.
שְׂאוּ-נֵס
צִיּוֹנָה,
הָעִיזוּ
אַל-תַּעֲמֹדוּ:
כִּי רָעָה, אָנֹכִי מֵבִיא
מִצָּפוֹן—
וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.
עָלָה
אַרְיֵה,
מִסֻּבְּכוֹ,
וּמַשְׁחִית גּוֹיִם,
נָסַע
יָצָא
מִמְּקֹמוֹ—
לָשׂוּם
אַרְצֵךְ
לְשַׁמָּה,
עָרַיִךְ תִּצֶּינָה
מֵאֵין יוֹשֵׁב.
עַל-זֹאת חִגְרוּ
שַׂקִּים,
סִפְדוּ
וְהֵילִילוּ:
כִּי לֹא-שָׁב
חֲרוֹן אַף-יְהוָה,
מִמֶּנּוּ.