הַדָּבָר
אֲשֶׁר הָיָה
אֶל-יִרְמְיָהוּ,
מֵאֵת יְהוָה
לֵאמֹר.
שִׁמְעוּ,
אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת;
וְדִבַּרְתֶּם
אֶל-אִישׁ יְהוּדָה,
וְעַל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.
וְאָמַרְתָּ
אֲלֵיהֶם,
כֹּה-אָמַר
יְהוָה
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
אָרוּר הָאִישׁ—
אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע,
אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת.
אֲשֶׁר צִוִּיתִי
אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם
בְּיוֹם הוֹצִיאִי-
אוֹתָם
מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם
מִכּוּר הַבַּרְזֶל
לֵאמֹר,
שִׁמְעוּ
בְקוֹלִי
וַעֲשִׂיתֶם
אוֹתָם,
כְּכֹל אֲשֶׁר-אֲצַוֶּה,
אֶתְכֶם;
וִהְיִיתֶם
לִי,
לְעָם,
וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה
לָכֶם
לֵאלֹהִים.
לְמַעַן הָקִים
אֶת-הַשְּׁבוּעָה
אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי
לַאֲבוֹתֵיכֶם,
לָתֵת
לָהֶם
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ—
כַּיּוֹם הַזֶּה;
וָאַעַן
וָאֹמַר,
אָמֵן יְהוָה.

וַיֹּאמֶר
יְהוָה,
אֵלַי,
קְרָא
אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
בְּעָרֵי יְהוּדָה,
וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם
לֵאמֹר:
שִׁמְעוּ,
אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת,
וַעֲשִׂיתֶם,
אוֹתָם.
כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי
בַּאֲבוֹתֵיכֶם,
בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי
אוֹתָם
מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה,
הַשְׁכֵּם
וְהָעֵד,
לֵאמֹר:
שִׁמְעוּ,
בְּקוֹלִי.
וְלֹא שָׁמְעוּ,
וְלֹא-הִטּוּ
אֶת-אָזְנָם,
וַיֵּלְכוּ,
אִישׁ
בִּשְׁרִירוּת לִבָּם
הָרָע;
וָאָבִיא
עֲלֵיהֶם
אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַבְּרִית-הַזֹּאת,
אֲשֶׁר-צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת—
וְלֹא עָשׂוּ.

וַיֹּאמֶר
יְהוָה,
אֵלָי:
נִמְצָא-
קֶשֶׁר
בְּאִישׁ יְהוּדָה,
וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.
שָׁבוּ
עַל-עֲוֺנֹת אֲבוֹתָם
הָרִאשֹׁנִים,
אֲשֶׁר מֵאֲנוּ
לִשְׁמוֹעַ
אֶת-דְּבָרַי,
וְהֵמָּה הָלְכוּ
אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים,
לְעָבְדָם;
הֵפֵרוּ
בֵית-יִשְׂרָאֵל,
וּבֵית יְהוּדָה,
אֶת-בְּרִיתִי,
אֲשֶׁר כָּרַתִּי
אֶת-אֲבוֹתָם.

לָכֵן,
כֹּה אָמַר
יְהוָה,
הִנְנִי מֵבִיא
אֲלֵיהֶם
רָעָה,
אֲשֶׁר לֹא-יוּכְלוּ
לָצֵאת מִמֶּנָּה;
וְזָעֲקוּ
אֵלַי,
וְלֹא אֶשְׁמַע
אֲלֵיהֶם.
וְהָלְכוּ
עָרֵי יְהוּדָה,
וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם,
וְזָעֲקוּ
אֶל-הָאֱלֹהִים,
אֲשֶׁר הֵם מְקַטְּרִים
לָהֶם;
וְהוֹשֵׁעַ
לֹא-יוֹשִׁיעוּ
לָהֶם,
בְּעֵת רָעָתָם.
כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ, הָיוּ
אֱלֹהֶיךָ
יְהוּדָה;
וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, שַׂמְתֶּם
מִזְבְּחוֹת
לַבֹּשֶׁת—
מִזְבְּחוֹת,
לְקַטֵּר לַבָּעַל.

וְאַתָּה,
אַל-תִּתְפַּלֵּל
בְּעַד-הָעָם הַזֶּה,
וְאַל-תִּשָּׂא
בַעֲדָם,
רִנָּה
וּתְפִלָּה:
כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ,
בְּעֵת קָרְאָם
אֵלַי—
בְּעַד רָעָתָם.

מֶה
לִידִידִי
בְּבֵיתִי,
עֲשׂוֹתָהּ
הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים,
וּבְשַׂר-קֹדֶשׁ, יַעַבְרוּ
מֵעָלָיִךְ:
כִּי רָעָתֵכִי,
אָז תַּעֲלֹזִי.
זַיִת
רַעֲנָן
יְפֵה פְרִי-תֹאַר,
קָרָא
יְהוָה
שְׁמֵךְ—
לְקוֹל
הֲמוּלָּה גְדֹלָה,
הִצִּית אֵשׁ
עָלֶיהָ,
וְרָעוּ,
דָּלִיּוֹתָיו.
וַיהוָה
צְבָאוֹת
הַנּוֹטֵעַ
אוֹתָךְ,
דִּבֶּר
עָלַיִךְ
רָעָה:
בִּגְלַל רָעַת
בֵּית-יִשְׂרָאֵל
וּבֵית יְהוּדָה,
אֲשֶׁר עָשׂוּ
לָהֶם
לְהַכְעִסֵנִי—
לְקַטֵּר
לַבָּעַל.

וַיהוָה
הוֹדִיעַנִי,
וָאֵדָעָה;
אָז, הִרְאִיתַנִי
מַעַלְלֵיהֶם.
וַאֲנִי,
כְּכֶבֶשׂ
אַלּוּף יוּבַל
לִטְבוֹחַ;
וְלֹא-יָדַעְתִּי
כִּי-עָלַי חָשְׁבוּ
מַחֲשָׁבוֹת,
נַשְׁחִיתָה
עֵץ
בְּלַחְמוֹ
וְנִכְרְתֶנּוּ
מֵאֶרֶץ חַיִּים—
וּשְׁמוֹ, לֹא-יִזָּכֵר עוֹד.
וַיהוָה
צְבָאוֹת
שֹׁפֵט צֶדֶק,
בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב;
אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם,
כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי
אֶת-רִיבִי.

לָכֵן,
כֹּה-אָמַר
יְהוָה
עַל-אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת,
הַמְבַקְשִׁים
אֶת-נַפְשְׁךָ,
לֵאמֹר:
לֹא תִנָּבֵא
בְּשֵׁם יְהוָה,
וְלֹא תָמוּת
בְּיָדֵנוּ.