וַיֵּצֵא

וַיֵּצֵא
יַעֲקֹב,
מִבְּאֵר שָׁבַע;
וַיֵּלֶךְ,
חָרָנָה.
וַיִּפְגַּע
בַּמָּקוֹם
וַיָּלֶן
שָׁם,
כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ,
וַיִּקַּח
מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם,
וַיָּשֶׂם
מְרַאֲשֹׁתָיו;
וַיִּשְׁכַּב,
בַּמָּקוֹם הַהוּא.
וַיַּחֲלֹם,
וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב
אַרְצָה,
וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ
הַשָּׁמָיְמָה;
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים
וְיֹרְדִים
בּוֹ.
וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב
עָלָיו,
וַיֹּאמַר,
אֲנִי יְהוָה
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ,
וֵאלֹהֵי יִצְחָק;
הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב
עָלֶיהָ—
לְךָ
אֶתְּנֶנָּה,
וּלְזַרְעֶךָ.
וְהָיָה
זַרְעֲךָ
כַּעֲפַר הָאָרֶץ,
וּפָרַצְתָּ
יָמָּה
וָקֵדְמָה
וְצָפֹנָה
וָנֶגְבָּה;
וְנִבְרְכוּ
בְךָ
כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה,
וּבְזַרְעֶךָ.
וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ,
וּשְׁמַרְתִּיךָ
בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ,
וַהֲשִׁבֹתִיךָ,
אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:
כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ,
עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי,
אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.
וַיִּיקַץ
יַעֲקֹב,
מִשְּׁנָתוֹ,
וַיֹּאמֶר,
אָכֵן
יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה;
וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי.
וַיִּירָא,
וַיֹּאמַר,
מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:
אֵין זֶה,
כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים,
וְזֶה,
שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.
וַיַּשְׁכֵּם
יַעֲקֹב
בַּבֹּקֶר,
וַיִּקַּח
אֶת-הָאֶבֶן
אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו,
וַיָּשֶׂם
אֹתָהּ,
מַצֵּבָה;
וַיִּצֹק
שֶׁמֶן,
עַל-רֹאשָׁהּ.
וַיִּקְרָא
אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא,
בֵּית-אֵל;
וְאוּלָם
לוּז
שֵׁם-הָעִיר,
לָרִאשֹׁנָה.
וַיִּדַּר
יַעֲקֹב,
נֶדֶר
לֵאמֹר:
אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי,
וּשְׁמָרַנִי
בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה
אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ,
וְנָתַן-
לִי
לֶחֶם לֶאֱכֹל,
וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.
וְשַׁבְתִּי
בְשָׁלוֹם,
אֶל-בֵּית אָבִי;
וְהָיָה
יְהוָה
לִי,
לֵאלֹהִים.
וְהָאֶבֶן הַזֹּאת,
אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה—
יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים;
וְכֹל
אֲשֶׁר תִּתֶּן-
לִי,
עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ
לָךְ.
וַיִּשָּׂא
יַעֲקֹב,
רַגְלָיו;
וַיֵּלֶךְ,
אַרְצָה
בְנֵי-קֶדֶם.
וַיַּרְא
וְהִנֵּה
בְאֵר בַּשָּׂדֶה,
וְהִנֵּה-שָׁם
שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים
עָלֶיהָ—
כִּי מִן-הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ
הָעֲדָרִים;
וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה,
עַל-פִּי הַבְּאֵר.
וְנֶאֶסְפוּ-
שָׁמָּה
כָל-הָעֲדָרִים,
וְגָלְלוּ
אֶת-הָאֶבֶן
מֵעַל פִּי הַבְּאֵר,
וְהִשְׁקוּ,
אֶת-הַצֹּאן;
וְהֵשִׁיבוּ
אֶת-הָאֶבֶן
עַל-פִּי הַבְּאֵר,
לִמְקֹמָהּ.
וַיֹּאמֶר
לָהֶם
יַעֲקֹב,
אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם;
וַיֹּאמְרוּ,
מֵחָרָן אֲנָחְנוּ.
וַיֹּאמֶר
לָהֶם,
הַיְדַעְתֶּם
אֶת-לָבָן בֶּן-נָחוֹר;
וַיֹּאמְרוּ,
יָדָעְנוּ.
וַיֹּאמֶר
לָהֶם,
הֲשָׁלוֹם לוֹ;
וַיֹּאמְרוּ
שָׁלוֹם—
וְהִנֵּה
רָחֵל בִּתּוֹ, בָּאָה
עִם-הַצֹּאן.
וַיֹּאמֶר,
הֵן
עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל—
לֹא-עֵת, הֵאָסֵף
הַמִּקְנֶה;
הַשְׁקוּ
הַצֹּאן,
וּלְכוּ
רְעוּ.
וַיֹּאמְרוּ,
לֹא נוּכַל,
עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ
כָּל-הָעֲדָרִים,
וְגָלְלוּ
אֶת-הָאֶבֶן
מֵעַל פִּי הַבְּאֵר;
וְהִשְׁקִינוּ,
הַצֹּאן.
עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר
עִמָּם;
וְרָחֵל בָּאָה,
עִם-הַצֹּאן
אֲשֶׁר לְאָבִיהָ—
כִּי רֹעָה, הִוא.
וַיְהִי
כַּאֲשֶׁר רָאָה
יַעֲקֹב
אֶת-רָחֵל,
בַּת-לָבָן
אֲחִי אִמּוֹ,
וְאֶת-צֹאן לָבָן,
אֲחִי אִמּוֹ;
וַיִּגַּשׁ
יַעֲקֹב,
וַיָּגֶל
אֶת-הָאֶבֶן
מֵעַל פִּי הַבְּאֵר,
וַיַּשְׁקְ,
אֶת-צֹאן לָבָן
אֲחִי אִמּוֹ.
וַיִּשַּׁק
יַעֲקֹב,
לְרָחֵל;
וַיִּשָּׂא
אֶת-קֹלוֹ,
וַיֵּבְךְּ.
וַיַּגֵּד
יַעֲקֹב
לְרָחֵל,
כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא,
וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא;
וַתָּרָץ,
וַתַּגֵּד
לְאָבִיהָ.
וַיְהִי
כִשְׁמֹעַ
לָבָן
אֶת-שֵׁמַע יַעֲקֹב
בֶּן-אֲחֹתוֹ,
וַיָּרָץ
לִקְרָאתוֹ
וַיְחַבֶּק-
לוֹ
וַיְנַשֶּׁק-
לוֹ,
וַיְבִיאֵהוּ,
אֶל-בֵּיתוֹ;
וַיְסַפֵּר
לְלָבָן,
אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
וַיֹּאמֶר
לוֹ
לָבָן,
אַךְ עַצְמִי
וּבְשָׂרִי אָתָּה;
וַיֵּשֶׁב
עִמּוֹ,
חֹדֶשׁ יָמִים.
וַיֹּאמֶר
לָבָן,
לְיַעֲקֹב,
הֲכִי-אָחִי אַתָּה,
וַעֲבַדְתַּנִי
חִנָּם;
הַגִּידָה
לִּי,
מַה-מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ.
וּלְלָבָן,
שְׁתֵּי בָנוֹת:
שֵׁם הַגְּדֹלָה
לֵאָה,
וְשֵׁם הַקְּטַנָּה
רָחֵל.
וְעֵינֵי לֵאָה,
רַכּוֹת;
וְרָחֵל, הָיְתָה,
יְפַת-תֹּאַר,
וִיפַת מַרְאֶה.
וַיֶּאֱהַב
יַעֲקֹב,
אֶת-רָחֵל;
וַיֹּאמֶר,
אֶעֱבָדְךָ
שֶׁבַע שָׁנִים,
בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה.
וַיֹּאמֶר
לָבָן,
טוֹב תִּתִּי
אֹתָהּ
לָךְ,
מִתִּתִּי
אֹתָהּ,
לְאִישׁ אַחֵר;
שְׁבָה,
עִמָּדִי.
וַיַּעֲבֹד
יַעֲקֹב
בְּרָחֵל,
שֶׁבַע שָׁנִים;
וַיִּהְיוּ
בְעֵינָיו
כְּיָמִים אֲחָדִים,
בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ.
וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב
אֶל-לָבָן
הָבָה
אֶת-אִשְׁתִּי,
כִּי מָלְאוּ יָמָי;
וְאָבוֹאָה,
אֵלֶיהָ.
וַיֶּאֱסֹף
לָבָן
אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם,
וַיַּעַשׂ
מִשְׁתֶּה.
וַיְהִי
בָעֶרֶב—
וַיִּקַּח
אֶת-לֵאָה
בִתּוֹ,
וַיָּבֵא
אֹתָהּ
אֵלָיו;
וַיָּבֹא,
אֵלֶיהָ.
וַיִּתֵּן
לָבָן
לָהּ,
אֶת-זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ—
לְלֵאָה בִתּוֹ,
שִׁפְחָה.
וַיְהִי
בַבֹּקֶר,
וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה;
וַיֹּאמֶר
אֶל-לָבָן,
מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ
לִּי—
הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי
עִמָּךְ,
וְלָמָּה רִמִּיתָנִי.
וַיֹּאמֶר
לָבָן,
לֹא-יֵעָשֶׂה
כֵן
בִּמְקוֹמֵנוּ—
לָתֵת הַצְּעִירָה,
לִפְנֵי הַבְּכִירָה.
מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת;
וְנִתְּנָה
לְךָ
גַּם-אֶת-זֹאת,
בַּעֲבֹדָה
אֲשֶׁר תַּעֲבֹד
עִמָּדִי,
עוֹד,
שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת.
וַיַּעַשׂ
יַעֲקֹב
כֵּן,
וַיְמַלֵּא
שְׁבֻעַ זֹאת;
וַיִּתֶּן-
לוֹ
אֶת-רָחֵל בִּתּוֹ,
לוֹ
לְאִשָּׁה.
וַיִּתֵּן
לָבָן
לְרָחֵל בִּתּוֹ,
אֶת-בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ—
לָהּ,
לְשִׁפְחָה.
וַיָּבֹא
גַּם אֶל-רָחֵל,
וַיֶּאֱהַב
גַּם-אֶת-רָחֵל
מִלֵּאָה;
וַיַּעֲבֹד
עִמּוֹ,
עוֹד שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת.
וַיַּרְא
יְהוָה
כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה,
וַיִּפְתַּח
אֶת-רַחְמָהּ;
וְרָחֵל, עֲקָרָה.
וַתַּהַר
לֵאָה
וַתֵּלֶד
בֵּן,
וַתִּקְרָא
שְׁמוֹ
רְאוּבֵן:
כִּי אָמְרָה,
כִּי-רָאָה
יְהוָה
בְּעָנְיִי—
כִּי עַתָּה, יֶאֱהָבַנִי
אִישִׁי.
וַתַּהַר
עוֹד,
וַתֵּלֶד
בֵּן,
וַתֹּאמֶר
כִּי-שָׁמַע
יְהוָה
כִּי-שְׂנוּאָה
אָנֹכִי,
וַיִּתֶּן-
לִי
גַּם-אֶת-זֶה;
וַתִּקְרָא
שְׁמוֹ,
שִׁמְעוֹן.
וַתַּהַר
עוֹד,
וַתֵּלֶד
בֵּן,
וַתֹּאמֶר
עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה
אִישִׁי אֵלַי,
כִּי-יָלַדְתִּי
לוֹ
שְׁלֹשָׁה בָנִים;
עַל-כֵּן קָרָא-
שְׁמוֹ,
לֵוִי.
וַתַּהַר
עוֹד
וַתֵּלֶד
בֵּן,
וַתֹּאמֶר
הַפַּעַם אוֹדֶה
אֶת-יְהוָה—
עַל-כֵּן קָרְאָה
שְׁמוֹ,
יְהוּדָה;
וַתַּעֲמֹד,
מִלֶּדֶת.
וַתֵּרֶא
רָחֵל,
כִּי לֹא יָלְדָה
לְיַעֲקֹב,
וַתְּקַנֵּא
רָחֵל,
בַּאֲחֹתָהּ;
וַתֹּאמֶר
אֶל-יַעֲקֹב
הָבָה-לִּי בָנִים,
וְאִם-אַיִן
מֵתָה אָנֹכִי.
וַיִּחַר-
אַף יַעֲקֹב,
בְּרָחֵל;
וַיֹּאמֶר,
הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי,
אֲשֶׁר-מָנַע
מִמֵּךְ,
פְּרִי-בָטֶן.
וַתֹּאמֶר,
הִנֵּה אֲמָתִי
בִלְהָה
בֹּא
אֵלֶיהָ;
וְתֵלֵד,
עַל-בִּרְכַּי,
וְאִבָּנֶה
גַם-אָנֹכִי,
מִמֶּנָּה.
וַתִּתֶּן-
לוֹ
אֶת-בִּלְהָה
שִׁפְחָתָהּ,
לְאִשָּׁה;
וַיָּבֹא
אֵלֶיהָ,
יַעֲקֹב.
וַתַּהַר
בִּלְהָה,
וַתֵּלֶד
לְיַעֲקֹב
בֵּן.
וַתֹּאמֶר
רָחֵל,
דָּנַנִּי
אֱלֹהִים,
וְגַם שָׁמַע
בְּקֹלִי,
וַיִּתֶּן-
לִי
בֵּן;
עַל-כֵּן קָרְאָה
שְׁמוֹ,
דָּן.
וַתַּהַר
עוֹד—
וַתֵּלֶד,
בִּלְהָה
שִׁפְחַת רָחֵל:
בֵּן שֵׁנִי,
לְיַעֲקֹב.
וַתֹּאמֶר
רָחֵל,
נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי
עִם-אֲחֹתִי—
גַּם-יָכֹלְתִּי;
וַתִּקְרָא
שְׁמוֹ,
נַפְתָּלִי.
וַתֵּרֶא
לֵאָה,
כִּי עָמְדָה
מִלֶּדֶת;
וַתִּקַּח
אֶת-זִלְפָּה
שִׁפְחָתָהּ,
וַתִּתֵּן
אֹתָהּ
לְיַעֲקֹב
לְאִשָּׁה.
וַתֵּלֶד,
זִלְפָּה
שִׁפְחַת לֵאָה—
לְיַעֲקֹב
בֵּן.
וַתֹּאמֶר
לֵאָה,
בגד (בָּא גָד);
וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ,
גָּד.
וַתֵּלֶד,
זִלְפָּה
שִׁפְחַת לֵאָה,
בֵּן שֵׁנִי,
לְיַעֲקֹב.
וַתֹּאמֶר
לֵאָה—
בְּאָשְׁרִי,
כִּי אִשְּׁרוּנִי
בָּנוֹת;
וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ,
אָשֵׁר.
וַיֵּלֶךְ
רְאוּבֵן
בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים,
וַיִּמְצָא
דוּדָאִים
בַּשָּׂדֶה,
וַיָּבֵא
אֹתָם,
אֶל-לֵאָה
אִמּוֹ;
וַתֹּאמֶר
רָחֵל,
אֶל-לֵאָה,
תְּנִי-נָא
לִי,
מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ.
וַתֹּאמֶר
לָהּ,
הַמְעַט קַחְתֵּךְ
אֶת-אִישִׁי,
וְלָקַחַת,
גַּם אֶת-דּוּדָאֵי בְּנִי;
וַתֹּאמֶר
רָחֵל,
לָכֵן יִשְׁכַּב
עִמָּךְ
הַלַּיְלָה,
תַּחַת, דּוּדָאֵי בְנֵךְ.
וַיָּבֹא
יַעֲקֹב
מִן-הַשָּׂדֶה,
בָּעֶרֶב,
וַתֵּצֵא
לֵאָה
לִקְרָאתוֹ
וַתֹּאמֶר
אֵלַי תָּבוֹא,
כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ
בְּדוּדָאֵי בְּנִי;
וַיִּשְׁכַּב
עִמָּהּ,
בַּלַּיְלָה הוּא.
וַיִּשְׁמַע
אֱלֹהִים,
אֶל-לֵאָה;
וַתַּהַר
וַתֵּלֶד
לְיַעֲקֹב,
בֵּן חֲמִישִׁי.
וַתֹּאמֶר
לֵאָה,
נָתַן
אֱלֹהִים
שְׂכָרִי,
אֲשֶׁר-נָתַתִּי
שִׁפְחָתִי,
לְאִישִׁי;
וַתִּקְרָא
שְׁמוֹ,
יִשָּׂשכָר.
וַתַּהַר
עוֹד
לֵאָה,
וַתֵּלֶד
בֵּן-שִׁשִּׁי
לְיַעֲקֹב.
וַתֹּאמֶר
לֵאָה,
זְבָדַנִי
אֱלֹהִים
אֹתִי
זֵבֶד טוֹב—
הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי
אִישִׁי,
כִּי-יָלַדְתִּי
לוֹ
שִׁשָּׁה בָנִים;
וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ,
זְבֻלוּן.
וְאַחַר, יָלְדָה
בַּת;
וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמָהּ,
דִּינָה.
וַיִּזְכֹּר
אֱלֹהִים,
אֶת-רָחֵל;
וַיִּשְׁמַע
אֵלֶיהָ
אֱלֹהִים,
וַיִּפְתַּח
אֶת-רַחְמָהּ.
וַתַּהַר,
וַתֵּלֶד
בֵּן;
וַתֹּאמֶר,
אָסַף
אֱלֹהִים
אֶת-חֶרְפָּתִי.
וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ
יוֹסֵף,
לֵאמֹר:
יֹסֵף
יְהוָה
לִי,
בֵּן אַחֵר.
וַיְהִי,
כַּאֲשֶׁר יָלְדָה
רָחֵל
אֶת-יוֹסֵף;
וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב,
אֶל-לָבָן,
שַׁלְּחֵנִי
וְאֵלְכָה,
אֶל-מְקוֹמִי
וּלְאַרְצִי.
תְּנָה
אֶת-נָשַׁי
וְאֶת-יְלָדַי,
אֲשֶׁר עָבַדְתִּי
אֹתְךָ
בָּהֵן—
וְאֵלֵכָה:
כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ,
אֶת-עֲבֹדָתִי
אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ.
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו
לָבָן,
אִם-נָא מָצָאתִי
חֵן
בְּעֵינֶיךָ;
נִחַשְׁתִּי,
וַיְבָרְכֵנִי
יְהוָה
בִּגְלָלֶךָ.
וַיֹּאמַר:
נָקְבָה
שְׂכָרְךָ
עָלַי,
וְאֶתֵּנָה.
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו—
אַתָּה יָדַעְתָּ,
אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ;
וְאֵת אֲשֶׁר-הָיָה מִקְנְךָ, אִתִּי.
כִּי מְעַט
אֲשֶׁר-הָיָה
לְךָ
לְפָנַי,
וַיִּפְרֹץ
לָרֹב,
וַיְבָרֶךְ
יְהוָה
אֹתְךָ,
לְרַגְלִי;
וְעַתָּה, מָתַי אֶעֱשֶׂה
גַם-אָנֹכִי—
לְבֵיתִי.
וַיֹּאמֶר,
מָה אֶתֶּן-
לָךְ;
וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב,
לֹא-תִתֶּן-
לִי
מְאוּמָה—
אִם-תַּעֲשֶׂה-
לִּי
הַדָּבָר הַזֶּה,
אָשׁוּבָה
אֶרְעֶה
צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר.
אֶעֱבֹר
בְּכָל-צֹאנְךָ הַיּוֹם,
הָסֵר
מִשָּׁם
כָּל-שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא
וְכָל-שֶׂה-חוּם
בַּכְּשָׂבִים,
וְטָלוּא וְנָקֹד,
בָּעִזִּים;
וְהָיָה, שְׂכָרִי.
וְעָנְתָה-
בִּי
צִדְקָתִי
בְּיוֹם מָחָר,
כִּי-תָבוֹא
עַל-שְׂכָרִי
לְפָנֶיךָ:
כֹּל אֲשֶׁר-אֵינֶנּוּ
נָקֹד וְטָלוּא
בָּעִזִּים,
וְחוּם
בַּכְּשָׂבִים—
גָּנוּב
הוּא,
אִתִּי.
וַיֹּאמֶר
לָבָן,
הֵן:
לוּ, יְהִי כִדְבָרֶךָ.
וַיָּסַר
בַּיּוֹם הַהוּא
אֶת-הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים,
וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת,
כֹּל אֲשֶׁר-לָבָן בּוֹ,
וְכָל-חוּם בַּכְּשָׂבִים;
וַיִּתֵּן,
בְּיַד-בָּנָיו.
וַיָּשֶׂם,
דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים,
בֵּינוֹ,
וּבֵין יַעֲקֹב;
וְיַעֲקֹב, רֹעֶה
אֶת-צֹאן לָבָן—
הַנּוֹתָרֹת.
וַיִּקַּח-
לוֹ
יַעֲקֹב,
מַקַּל לִבְנֶה לַח—
וְלוּז וְעַרְמוֹן;
וַיְפַצֵּל
בָּהֵן,
פְּצָלוֹת לְבָנוֹת—
מַחְשֹׂף הַלָּבָן,
אֲשֶׁר עַל-הַמַּקְלוֹת.
וַיַּצֵּג,
אֶת-הַמַּקְלוֹת
אֲשֶׁר פִּצֵּל,
בָּרְהָטִים,
בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם—
אֲשֶׁר תָּבֹאןָ
הַצֹּאן
לִשְׁתּוֹת
לְנֹכַח הַצֹּאן,
וַיֵּחַמְנָה
בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת.
וַיֶּחֱמוּ
הַצֹּאן,
אֶל-הַמַּקְלוֹת;
וַתֵּלַדְןָ
הַצֹּאן,
עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים.
וְהַכְּשָׂבִים, הִפְרִיד
יַעֲקֹב,
וַיִּתֵּן
פְּנֵי הַצֹּאן
אֶל-עָקֹד
וְכָל-חוּם,
בְּצֹאן לָבָן;
וַיָּשֶׁת-
לוֹ
עֲדָרִים לְבַדּוֹ,
וְלֹא שָׁתָם
עַל-צֹאן לָבָן.
וְהָיָה,
בְּכָל-יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת,
וְשָׂם
יַעֲקֹב
אֶת-הַמַּקְלוֹת
לְעֵינֵי הַצֹּאן,
בָּרְהָטִים—
לְיַחְמֵנָּה,
בַּמַּקְלוֹת.
וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן, לֹא יָשִׂים;
וְהָיָה
הָעֲטֻפִים
לְלָבָן,
וְהַקְּשֻׁרִים
לְיַעֲקֹב.
וַיִּפְרֹץ
הָאִישׁ,
מְאֹד מְאֹד;
וַיְהִי-
לוֹ,
צֹאן רַבּוֹת,
וּשְׁפָחוֹת
וַעֲבָדִים,
וּגְמַלִּים
וַחֲמֹרִים.
וַיִּשְׁמַע,
אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן
לֵאמֹר,
לָקַח
יַעֲקֹב,
אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ;
וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ–עָשָׂה,
אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה.
וַיַּרְא
יַעֲקֹב,
אֶת-פְּנֵי לָבָן;
וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ
עִמּוֹ,
כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל-יַעֲקֹב,
שׁוּב
אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ
וּלְמוֹלַדְתֶּךָ;
וְאֶהְיֶה,
עִמָּךְ.
וַיִּשְׁלַח
יַעֲקֹב,
וַיִּקְרָא
לְרָחֵל
וּלְלֵאָה,
הַשָּׂדֶה,
אֶל-צֹאנוֹ.
וַיֹּאמֶר
לָהֶן,
רֹאֶה
אָנֹכִי
אֶת-פְּנֵי אֲבִיכֶן,
כִּי-אֵינֶנּוּ
אֵלַי,
כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם;
וֵאלֹהֵי אָבִי, הָיָה
עִמָּדִי.
וְאַתֵּנָה, יְדַעְתֶּן:
כִּי, בְּכָל-כֹּחִי, עָבַדְתִּי,
אֶת-אֲבִיכֶן.
וַאֲבִיכֶן הֵתֶל
בִּי,
וְהֶחֱלִף
אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי
עֲשֶׂרֶת מֹנִים;
וְלֹא-נְתָנוֹ
אֱלֹהִים,
לְהָרַע עִמָּדִי.
אִם-כֹּה יֹאמַר,
נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ—
וְיָלְדוּ
כָל-הַצֹּאן,
נְקֻדִּים;
וְאִם-כֹּה יֹאמַר,
עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ—
וְיָלְדוּ
כָל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים.
וַיַּצֵּל
אֱלֹהִים
אֶת-מִקְנֵה אֲבִיכֶם,
וַיִּתֶּן-
לִי.
וַיְהִי,
בְּעֵת יַחֵם
הַצֹּאן,
וָאֶשָּׂא
עֵינַי
וָאֵרֶא,
בַּחֲלוֹם;
וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים
עַל-הַצֹּאן,
עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים.
וַיֹּאמֶר
אֵלַי
מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים,
בַּחֲלוֹם—
יַעֲקֹב;
וָאֹמַר,
הִנֵּנִי.
וַיֹּאמֶר,
שָׂא-נָא
עֵינֶיךָ
וּרְאֵה
כָּל-הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן,
עֲקֻדִּים נְקֻדִּים, וּבְרֻדִּים:
כִּי רָאִיתִי,
אֵת כָּל-אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ.
אָנֹכִי הָאֵל, בֵּית-אֵל,
אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ
שָּׁם
מַצֵּבָה,
אֲשֶׁר נָדַרְתָּ
לִּי
שָׁם
נֶדֶר;
עַתָּה, קוּם
צֵא
מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת,
וְשׁוּב,
אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ.
וַתַּעַן
רָחֵל
וְלֵאָה,
וַתֹּאמַרְנָה
לוֹ:
הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה,
בְּבֵית אָבִינוּ.
הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ,
כִּי מְכָרָנוּ;
וַיֹּאכַל
גַּם-אָכוֹל,
אֶת-כַּסְפֵּנוּ.
כִּי כָל-הָעֹשֶׁר,
אֲשֶׁר הִצִּיל
אֱלֹהִים
מֵאָבִינוּ—
לָנוּ הוּא,
וּלְבָנֵינוּ;
וְעַתָּה, כֹּל אֲשֶׁר אָמַר
אֱלֹהִים
אֵלֶיךָ—
עֲשֵׂה.
וַיָּקָם,
יַעֲקֹב;
וַיִּשָּׂא
אֶת-בָּנָיו
וְאֶת-נָשָׁיו,
עַל-הַגְּמַלִּים.
וַיִּנְהַג
אֶת-כָּל-מִקְנֵהוּ,
וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ
אֲשֶׁר רָכָשׁ—
מִקְנֵה קִנְיָנוֹ,
אֲשֶׁר רָכַשׁ
בְּפַדַּן אֲרָם:
לָבוֹא
אֶל-יִצְחָק אָבִיו,
אַרְצָה כְּנָעַן.
וְלָבָן הָלַךְ,
לִגְזֹז
אֶת-צֹאנוֹ;
וַתִּגְנֹב
רָחֵל,
אֶת-הַתְּרָפִים
אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
וַיִּגְנֹב
יַעֲקֹב,
אֶת-לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי—
עַל-בְּלִי הִגִּיד לוֹ,
כִּי בֹרֵחַ הוּא.
וַיִּבְרַח
הוּא
וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ,
וַיָּקָם
וַיַּעֲבֹר
אֶת-הַנָּהָר;
וַיָּשֶׂם
אֶת-פָּנָיו,
הַר הַגִּלְעָד.
וַיֻּגַּד
לְלָבָן,
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:
כִּי בָרַח,
יַעֲקֹב.
וַיִּקַּח
אֶת-אֶחָיו, עִמּוֹ,
וַיִּרְדֹּף
אַחֲרָיו,
דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים;
וַיַּדְבֵּק
אֹתוֹ,
בְּהַר הַגִּלְעָד.
וַיָּבֹא
אֱלֹהִים
אֶל-לָבָן הָאֲרַמִּי,
בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה;
וַיֹּאמֶר
לוֹ,
הִשָּׁמֶר
לְךָ
פֶּן-תְּדַבֵּר
עִם-יַעֲקֹב—
מִטּוֹב
עַד-רָע.
וַיַּשֵּׂג
לָבָן,
אֶת-יַעֲקֹב;
וְיַעֲקֹב, תָּקַע
אֶת-אָהֳלוֹ
בָּהָר,
וְלָבָן תָּקַע
אֶת-אֶחָיו,
בְּהַר הַגִּלְעָד.
וַיֹּאמֶר
לָבָן,
לְיַעֲקֹב,
מֶה עָשִׂיתָ,
וַתִּגְנֹב
אֶת-לְבָבִי;
וַתְּנַהֵג,
אֶת-בְּנֹתַי,
כִּשְׁבֻיוֹת, חָרֶב.
לָמָּה נַחְבֵּאתָ
לִבְרֹחַ,
וַתִּגְנֹב
אֹתִי;
וְלֹא-הִגַּדְתָּ
לִּי,
וָאֲשַׁלֵּחֲךָ
בְּשִׂמְחָה
וּבְשִׁרִים
בְּתֹף
וּבְכִנּוֹר.
וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי,
לְנַשֵּׁק
לְבָנַי
וְלִבְנֹתָי;
עַתָּה, הִסְכַּלְתָּ
עֲשׂוֹ.
יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת
עִמָּכֶם
רָע;
וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר
אֵלַי
לֵאמֹר,
הִשָּׁמֶר
לְךָ
מִדַּבֵּר עִם-יַעֲקֹב—
מִטּוֹב
עַד-רָע.
וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ,
כִּי-נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה
לְבֵית אָבִיךָ;
לָמָּה גָנַבְתָּ,
אֶת-אֱלֹהָי.
וַיַּעַן
יַעֲקֹב,
וַיֹּאמֶר
לְלָבָן:
כִּי יָרֵאתִי—
כִּי אָמַרְתִּי,
פֶּן-תִּגְזֹל
אֶת-בְּנוֹתֶיךָ
מֵעִמִּי.
עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא
אֶת-אֱלֹהֶיךָ,
לֹא יִחְיֶה—
נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר-
לְךָ
מָה עִמָּדִי,
וְקַח-
לָךְ;
וְלֹא-יָדַע
יַעֲקֹב,
כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.
וַיָּבֹא
לָבָן
בְּאֹהֶל יַעֲקֹב
וּבְאֹהֶל לֵאָה,
וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת—
וְלֹא מָצָא;
וַיֵּצֵא
מֵאֹהֶל לֵאָה,
וַיָּבֹא
בְּאֹהֶל רָחֵל.
וְרָחֵל לָקְחָה
אֶת-הַתְּרָפִים,
וַתְּשִׂמֵם
בְּכַר הַגָּמָל—
וַתֵּשֶׁב
עֲלֵיהֶם;
וַיְמַשֵּׁשׁ
לָבָן
אֶת-כָּל-הָאֹהֶל,
וְלֹא מָצָא.
וַתֹּאמֶר
אֶל-אָבִיהָ,
אַל-יִחַר
בְּעֵינֵי אֲדֹנִי,
כִּי לוֹא אוּכַל
לָקוּם מִפָּנֶיךָ,
כִּי-דֶרֶךְ נָשִׁים לִי;
וַיְחַפֵּשׂ,
וְלֹא מָצָא
אֶת-הַתְּרָפִים.
וַיִּחַר
לְיַעֲקֹב,
וַיָּרֶב
בְּלָבָן;
וַיַּעַן
יַעֲקֹב,
וַיֹּאמֶר
לְלָבָן,
מַה-פִּשְׁעִי
מַה חַטָּאתִי,
כִּי דָלַקְתָּ
אַחֲרָי.
כִּי-מִשַּׁשְׁתָּ
אֶת-כָּל-כֵּלַי,
מַה-מָּצָאתָ
מִכֹּל כְּלֵי-בֵיתֶךָ—
שִׂים
כֹּה,
נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ;
וְיוֹכִיחוּ,
בֵּין שְׁנֵינוּ.
זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ,
רְחֵלֶיךָ
וְעִזֶּיךָ
לֹא שִׁכֵּלוּ;
וְאֵילֵי צֹאנְךָ,
לֹא אָכָלְתִּי.
טְרֵפָה,
לֹא-הֵבֵאתִי
אֵלֶיךָ—
אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה,
מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה;
גְּנֻבְתִי
יוֹם,
וּגְנֻבְתִי
לָיְלָה.
הָיִיתִי בַיּוֹם
אֲכָלַנִי חֹרֶב,
וְקֶרַח
בַּלָּיְלָה;
וַתִּדַּד
שְׁנָתִי,
מֵעֵינָי.
זֶה-לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה,
בְּבֵיתֶךָ,
עֲבַדְתִּיךָ
אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה
בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ,
וְשֵׁשׁ שָׁנִים
בְּצֹאנֶךָ;
וַתַּחֲלֵף
אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי,
עֲשֶׂרֶת מֹנִים.
לוּלֵי
אֱלֹהֵי אָבִי
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם
וּפַחַד יִצְחָק,
הָיָה לִי—
כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי;
אֶת-עָנְיִי
וְאֶת-יְגִיעַ כַּפַּי,
רָאָה
אֱלֹהִים—
וַיּוֹכַח
אָמֶשׁ.
וַיַּעַן
לָבָן
וַיֹּאמֶר
אֶל-יַעֲקֹב,
הַבָּנוֹת בְּנֹתַי
וְהַבָּנִים בָּנַי
וְהַצֹּאן צֹאנִי,
וְכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה,
לִי-הוּא;
וְלִבְנֹתַי
מָה-אֶעֱשֶׂה
לָאֵלֶּה,
הַיּוֹם,
אוֹ לִבְנֵיהֶן,
אֲשֶׁר יָלָדוּ.
וְעַתָּה, לְכָה נִכְרְתָה
בְרִית—
אֲנִי
וָאָתָּה;
וְהָיָה לְעֵד,
בֵּינִי
וּבֵינֶךָ.
וַיִּקַּח
יַעֲקֹב,
אָבֶן;
וַיְרִימֶהָ,
מַצֵּבָה.
וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב
לְאֶחָיו
לִקְטוּ
אֲבָנִים,
וַיִּקְחוּ
אֲבָנִים
וַיַּעֲשׂוּ-
גָל;
וַיֹּאכְלוּ
שָׁם,
עַל-הַגָּל.
וַיִּקְרָא-
לוֹ
לָבָן,
יְגַר שָׂהֲדוּתָא;
וְיַעֲקֹב, קָרָא
לוֹ
גַּלְעֵד.
וַיֹּאמֶר
לָבָן,
הַגַּל הַזֶּה עֵד
בֵּינִי
וּבֵינְךָ
הַיּוֹם;
עַל-כֵּן קָרָא-
שְׁמוֹ,
גַּלְעֵד.
וְהַמִּצְפָּה
אֲשֶׁר אָמַר,
יִצֶף
יְהוָה
בֵּינִי
וּבֵינֶךָ:
כִּי נִסָּתֵר,
אִישׁ
מֵרֵעֵהוּ.
אִם-תְּעַנֶּה
אֶת-בְּנֹתַי,
וְאִם-תִּקַּח
נָשִׁים
עַל-בְּנֹתַי—
אֵין אִישׁ, עִמָּנוּ;
רְאֵה,
אֱלֹהִים עֵד
בֵּינִי
וּבֵינֶךָ.
וַיֹּאמֶר
לָבָן,
לְיַעֲקֹב:
הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה,
וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה,
אֲשֶׁר יָרִיתִי,
בֵּינִי
וּבֵינֶךָ.
עֵד
הַגַּל הַזֶּה,
וְעֵדָה
הַמַּצֵּבָה:
אִם-אָנִי, לֹא-אֶעֱבֹר
אֵלֶיךָ
אֶת-הַגַּל הַזֶּה,
וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר
אֵלַי
אֶת-הַגַּל הַזֶּה
וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת,
לְרָעָה.
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם
וֵאלֹהֵי נָחוֹר,
יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ—
אֱלֹהֵי, אֲבִיהֶם;
וַיִּשָּׁבַע
יַעֲקֹב,
בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.
וַיִּזְבַּח
יַעֲקֹב
זֶבַח
בָּהָר,
וַיִּקְרָא
לְאֶחָיו
לֶאֱכָל-לָחֶם;
וַיֹּאכְלוּ
לֶחֶם,
וַיָּלִינוּ
בָּהָר.
וַיַּשְׁכֵּם
לָבָן
בַּבֹּקֶר,
וַיְנַשֵּׁק
לְבָנָיו
וְלִבְנוֹתָיו—
וַיְבָרֶךְ
אֶתְהֶם;
וַיֵּלֶךְ
וַיָּשָׁב
לָבָן,
לִמְקֹמוֹ.
וְיַעֲקֹב, הָלַךְ
לְדַרְכּוֹ;
וַיִּפְגְּעוּ-
בוֹ,
מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב
כַּאֲשֶׁר רָאָם,
מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה;
וַיִּקְרָא
שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא,
מַחֲנָיִם.



Advertisements

About idragonb

Information junkie, just like everyone else...
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

1 Response to וַיֵּצֵא

  1. Pingback: ספר בראשית | Order or Chaos

I'd love to know what you think!!!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s