שופטים ט

וַיֵּלֶךְ
אֲבִימֶלֶךְ
בֶּן-יְרֻבַּעַל
שְׁכֶמָה,
אֶל-אֲחֵי אִמּוֹ;
וַיְדַבֵּר
אֲלֵיהֶם,
וְאֶל-כָּל-מִשְׁפַּחַת בֵּית-אֲבִי אִמּוֹ
לֵאמֹר.
דַּבְּרוּ-
נָא
בְּאָזְנֵי כָל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם,
מַה-טּוֹב לָכֶם—
הַמְשֹׁל
בָּכֶם
שִׁבְעִים אִישׁ
כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל,
אִם-מְשֹׁל
בָּכֶם
אִישׁ אֶחָד;
וּזְכַרְתֶּם,
כִּי-עַצְמְכֶם
וּבְשַׂרְכֶם
אָנִי.
וַיְדַבְּרוּ
אֲחֵי-אִמּוֹ
עָלָיו,
בְּאָזְנֵי כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם,
אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, הָאֵלֶּה;
וַיֵּט
לִבָּם
אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ,
כִּי אָמְרוּ
אָחִינוּ הוּא.
וַיִּתְּנוּ-
לוֹ
שִׁבְעִים כֶּסֶף,
מִבֵּית בַּעַל בְּרִית;
וַיִּשְׂכֹּר
בָּהֶם
אֲבִימֶלֶךְ,
אֲנָשִׁים
רֵיקִים
וּפֹחֲזִים,
וַיֵּלְכוּ,
אַחֲרָיו.
וַיָּבֹא
בֵית-אָבִיו,
עָפְרָתָה,
וַיַּהֲרֹג
אֶת-אֶחָיו
בְּנֵי-יְרֻבַּעַל
שִׁבְעִים אִישׁ,
עַל-אֶבֶן אֶחָת;
וַיִּוָּתֵר
יוֹתָם
בֶּן-יְרֻבַּעַל,
הַקָּטֹן—
כִּי נֶחְבָּא.


וַיֵּאָסְפוּ
כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם,
וְכָל-בֵּית מִלּוֹא,
וַיֵּלְכוּ,
וַיַּמְלִיכוּ
אֶת-אֲבִימֶלֶךְ
לְמֶלֶךְ—
עִם-אֵלוֹן מֻצָּב,
אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם.
וַיַּגִּדוּ
לְיוֹתָם,
וַיֵּלֶךְ
וַיַּעֲמֹד
בְּרֹאשׁ הַר-גְּרִזִים,
וַיִּשָּׂא
קוֹלוֹ,
וַיִּקְרָא;
וַיֹּאמֶר
לָהֶם,
שִׁמְעוּ
אֵלַי
בַּעֲלֵי שְׁכֶם,
וְיִשְׁמַע
אֲלֵיכֶם,
אֱלֹהִים.
הָלוֹךְ הָלְכוּ
הָעֵצִים,
לִמְשֹׁחַ
עֲלֵיהֶם
מֶלֶךְ;
וַיֹּאמְרוּ
לַזַּיִת,
מלוכה (מָלְכָה)
עָלֵינוּ.
וַיֹּאמֶר
לָהֶם,
הַזַּיִת,
הֶחֳדַלְתִּי
אֶת-דִּשְׁנִי,
אֲשֶׁר-בִּי
יְכַבְּדוּ
אֱלֹהִים
וַאֲנָשִׁים;
וְהָלַכְתִּי,
לָנוּעַ
עַל-הָעֵצִים.
וַיֹּאמְרוּ
הָעֵצִים,
לַתְּאֵנָה:
לְכִי-
אַתְּ,
מָלְכִי
עָלֵינוּ.
וַתֹּאמֶר
לָהֶם,
הַתְּאֵנָה,
הֶחֳדַלְתִּי
אֶת-מָתְקִי,
וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה;
וְהָלַכְתִּי,
לָנוּעַ
עַל-הָעֵצִים.
וַיֹּאמְרוּ
הָעֵצִים,
לַגָּפֶן:
לְכִי-
אַתְּ,
מלוכי (מָלְכִי)
עָלֵינוּ.
וַתֹּאמֶר
לָהֶם,
הַגֶּפֶן,
הֶחֳדַלְתִּי
אֶת-תִּירוֹשִׁי,
הַמְשַׂמֵּחַ
אֱלֹהִים
וַאֲנָשִׁים;
וְהָלַכְתִּי,
לָנוּעַ
עַל-הָעֵצִים.
וַיֹּאמְרוּ
כָל-הָעֵצִים,
אֶל-הָאָטָד:
לֵךְ
אַתָּה,
מְלָךְ-עָלֵינוּ.
וַיֹּאמֶר
הָאָטָד,
אֶל-הָעֵצִים,
אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים
אֹתִי
לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם,
בֹּאוּ
חֲסוּ
בְצִלִּי;
וְאִם-אַיִן—
תֵּצֵא
אֵשׁ
מִן-הָאָטָד,
וְתֹאכַל
אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
וְעַתָּה,
אִם-בֶּאֱמֶת
וּבְתָמִים
עֲשִׂיתֶם,
וַתַּמְלִיכוּ,
אֶת-אֲבִימֶלֶךְ;
וְאִם-טוֹבָה
עֲשִׂיתֶם
עִם-יְרֻבַּעַל
וְעִם-בֵּיתוֹ,
וְאִם-כִּגְמוּל יָדָיו
עֲשִׂיתֶם
לוֹ.
אֲשֶׁר-נִלְחַם
אָבִי,
עֲלֵיכֶם;
וַיַּשְׁלֵךְ
אֶת-נַפְשׁוֹ
מִנֶּגֶד,
וַיַּצֵּל
אֶתְכֶם
מִיַּד מִדְיָן.
וְאַתֶּם קַמְתֶּם
עַל-בֵּית אָבִי,
הַיּוֹם,
וַתַּהַרְגוּ
אֶת-בָּנָיו
שִׁבְעִים אִישׁ,
עַל-אֶבֶן אֶחָת;
וַתַּמְלִיכוּ
אֶת-אֲבִימֶלֶךְ
בֶּן-אֲמָתוֹ,
עַל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם,
כִּי אֲחִיכֶם, הוּא.
וְאִם-
בֶּאֱמֶת
וּבְתָמִים
עֲשִׂיתֶם
עִם-יְרֻבַּעַל
וְעִם-בֵּיתוֹ,
הַיּוֹם הַזֶּה—
שִׂמְחוּ,
בַּאֲבִימֶלֶךְ,
וְיִשְׂמַח
גַּם-הוּא,
בָּכֶם.
וְאִם-
אַיִן—
תֵּצֵא
אֵשׁ
מֵאֲבִימֶלֶךְ,
וְתֹאכַל
אֶת-בַּעֲלֵי שְׁכֶם
וְאֶת-בֵּית מִלּוֹא;
וְתֵצֵא
אֵשׁ
מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם,
וּמִבֵּית מִלּוֹא,
וְתֹאכַל,
אֶת-אֲבִימֶלֶךְ.
וַיָּנָס
יוֹתָם,
וַיִּבְרַח
וַיֵּלֶךְ
בְּאֵרָה;
וַיֵּשֶׁב
שָׁם,
מִפְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ
אָחִיו.



וַיָּשַׂר
אֲבִימֶלֶךְ
עַל-יִשְׂרָאֵל,
שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
וַיִּשְׁלַח
אֱלֹהִים,
רוּחַ רָעָה,
בֵּין אֲבִימֶלֶךְ,
וּבֵין בַּעֲלֵי שְׁכֶם;
וַיִּבְגְּדוּ
בַעֲלֵי-שְׁכֶם,
בַּאֲבִימֶלֶךְ.
לָבוֹא,
חֲמַס
שִׁבְעִים בְּנֵי-יְרֻבָּעַל;
וְדָמָם,
לָשׂוּם
עַל-אֲבִימֶלֶךְ
אֲחִיהֶם
אֲשֶׁר הָרַג
אוֹתָם,
וְעַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם,
6אֲשֶׁר-חִזְּקוּ
אֶת-יָדָיו
לַהֲרֹג
אֶת-אֶחָיו.
וַיָּשִׂימוּ
לוֹ
בַעֲלֵי שְׁכֶם
מְאָרְבִים,
עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים,
וַיִּגְזְלוּ,
אֵת כָּל
-אֲשֶׁר-יַעֲבֹר
עֲלֵיהֶם
בַּדָּרֶךְ;
וַיֻּגַּד,
לַאֲבִימֶלֶךְ.



וַיָּבֹא
גַּעַל בֶּן-עֶבֶד,
וְאֶחָיו,
וַיַּעַבְרוּ,
בִּשְׁכֶם;
וַיִּבְטְחוּ-
בוֹ,
בַּעֲלֵי שְׁכֶם.
וַיֵּצְאוּ
הַשָּׂדֶה
וַיִּבְצְרוּ
אֶת-כַּרְמֵיהֶם,
וַיִּדְרְכוּ,
וַיַּעֲשׂוּ,
הִלּוּלִים;
וַיָּבֹאוּ,
בֵּית אֱלֹהֵיהֶם,
וַיֹּאכְלוּ
וַיִּשְׁתּוּ,
וַיְקַלְלוּ
אֶת-אֲבִימֶלֶךְ.
וַיֹּאמֶר
גַּעַל בֶּן-עֶבֶד,
מִי-אֲבִימֶלֶךְ
וּמִי-שְׁכֶם
כִּי נַעַבְדֶנּוּ—
הֲלֹא
בֶן-יְרֻבַּעַל,
וּזְבֻל
פְּקִידוֹ;
עִבְדוּ,
אֶת-אַנְשֵׁי חֲמוֹר
אֲבִי שְׁכֶם,
וּמַדּוּעַ, נַעַבְדֶנּוּ
אֲנָחְנוּ.
וּמִי יִתֵּן
אֶת-הָעָם הַזֶּה,
בְּיָדִי,
וְאָסִירָה,
אֶת-אֲבִימֶלֶךְ;
וַיֹּאמֶר,
לַאֲבִימֶלֶךְ,
רַבֶּה צְבָאֲךָ,
וָצֵאָה.
וַיִּשְׁמַע,
זְבֻל
שַׂר-הָעִיר,
אֶת-דִּבְרֵי, גַּעַל בֶּן-עָבֶד;
וַיִּחַר, אַפּוֹ.
וַיִּשְׁלַח
מַלְאָכִים
אֶל-אֲבִימֶלֶךְ,
בְּתָרְמָה
לֵאמֹר:
הִנֵּה
גַעַל בֶּן-עֶבֶד
וְאֶחָיו
בָּאִים
שְׁכֶמָה,
וְהִנָּם
צָרִים
אֶת-הָעִיר
עָלֶיךָ.
וְעַתָּה
קוּם
לַיְלָה,
אַתָּה
וְהָעָם
אֲשֶׁר-אִתָּךְ;
וֶאֱרֹב,
בַּשָּׂדֶה.
וְהָיָה
בַבֹּקֶר
כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ,
תַּשְׁכִּים
וּפָשַׁטְתָּ
עַל-הָעִיר;
וְהִנֵּה-
הוּא
וְהָעָם
אֲשֶׁר-אִתּוֹ,
יֹצְאִים
אֵלֶיךָ,
וְעָשִׂיתָ
לּוֹ,
כַּאֲשֶׁר
תִּמְצָא
יָדֶךָ.
וַיָּקָם
אֲבִימֶלֶךְ
וְכָל-הָעָם
אֲשֶׁר-עִמּוֹ,
לָיְלָה;
וַיֶּאֶרְבוּ
עַל-שְׁכֶם,
אַרְבָּעָה רָאשִׁים.
וַיֵּצֵא,
גַּעַל
בֶּן-עֶבֶד,
וַיַּעֲמֹד,
פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר;
וַיָּקָם
אֲבִימֶלֶךְ
וְהָעָם
אֲשֶׁר-אִתּוֹ,
מִן-הַמַּאְרָב.
וַיַּרְא-
גַּעַל,
אֶת-הָעָם,
וַיֹּאמֶר
אֶל-זְבֻל,
הִנֵּה-
עָם
יוֹרֵד
מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים;
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו
זְבֻל,
אֵת צֵל הֶהָרִים
אַתָּה רֹאֶה
כָּאֲנָשִׁים.
וַיֹּסֶף
עוֹד
גַּעַל,
לְדַבֵּר,
וַיֹּאמֶר,
הִנֵּה-
עָם
יוֹרְדִים
מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ;
וְרֹאשׁ-אֶחָד
בָּא,
מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים.
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו
זְבֻל,
אַיֵּה
אֵפוֹא
פִיךָ
אֲשֶׁר תֹּאמַר,
מִי אֲבִימֶלֶךְ,
כִּי נַעַבְדֶנּוּ:
הֲלֹא
זֶה הָעָם
אֲשֶׁר מָאַסְתָּה
בּוֹ,
צֵא-
נָא
עַתָּה
וְהִלָּחֶם
בּוֹ.
וַיֵּצֵא
גַעַל,
לִפְנֵי בַּעֲלֵי שְׁכֶם;
וַיִּלָּחֶם,
בַּאֲבִימֶלֶךְ.
וַיִּרְדְּפֵהוּ
אֲבִימֶלֶךְ,
וַיָּנָס
מִפָּנָיו;
וַיִּפְּלוּ
חֲלָלִים רַבִּים,
עַד-פֶּתַח הַשָּׁעַר.
וַיֵּשֶׁב
אֲבִימֶלֶךְ,
בָּארוּמָה;
וַיְגָרֶשׁ
זְבֻל
אֶת-גַּעַל
וְאֶת-אֶחָיו,
מִשֶּׁבֶת
בִּשְׁכֶם.


וַיְהִי,
מִמָּחֳרָת,
וַיֵּצֵא
הָעָם,
הַשָּׂדֶה;
וַיַּגִּדוּ,
לַאֲבִימֶלֶךְ.
וַיִּקַּח
אֶת-הָעָם,
וַיֶּחֱצֵם
לִשְׁלֹשָׁה רָאשִׁים,
וַיֶּאֱרֹב,
בַּשָּׂדֶה;
וַיַּרְא,
וְהִנֵּה
הָעָם
יֹצֵא
מִן-הָעִיר,
וַיָּקָם
עֲלֵיהֶם,
וַיַּכֵּם.
וַאֲבִימֶלֶךְ,
וְהָרָאשִׁים
אֲשֶׁר עִמּוֹ,
פָּשְׁטוּ,
וַיַּעַמְדוּ
פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר;
וּשְׁנֵי הָרָאשִׁים,
פָּשְׁטוּ
עַל-כָּל-
אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה—
וַיַּכּוּם.
וַאֲבִימֶלֶךְ
נִלְחָם
בָּעִיר,
כֹּל הַיּוֹם הַהוּא,
וַיִּלְכֹּד
אֶת-הָעִיר,
וְאֶת-הָעָם
אֲשֶׁר-בָּהּ
הָרָג;
וַיִּתֹּץ,
אֶת-הָעִיר,
וַיִּזְרָעֶהָ,
מֶלַח.



וַיִּשְׁמְעוּ,
כָּל-בַּעֲלֵי מִגְדַּל-
שְׁכֶם;
וַיָּבֹאוּ
אֶל-צְרִיחַ,
בֵּית אֵל
בְּרִית.
וַיֻּגַּד,
לַאֲבִימֶלֶךְ:
כִּי הִתְקַבְּצוּ,
כָּל-בַּעֲלֵי מִגְדַּל-
שְׁכֶם.
וַיַּעַל
אֲבִימֶלֶךְ
הַר-צַלְמוֹן,
הוּא
וְכָל-הָעָם
אֲשֶׁר-אִתּוֹ,
וַיִּקַּח
אֲבִימֶלֶךְ
אֶת-הַקַּרְדֻּמּוֹת
בְּיָדוֹ
וַיִּכְרֹת
שׂוֹכַת עֵצִים,
וַיִּשָּׂאֶהָ
וַיָּשֶׂם
עַל-שִׁכְמוֹ;
וַיֹּאמֶר
אֶל-הָעָם
אֲשֶׁר-עִמּוֹ,
מָה רְאִיתֶם
עָשִׂיתִי—
מַהֲרוּ, עֲשׂוּ כָמוֹנִי.
וַיִּכְרְתוּ
גַם-
כָּל-הָעָם
אִישׁ
שׂוֹכֹה,
וַיֵּלְכוּ
אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ
וַיָּשִׂימוּ
עַל-הַצְּרִיחַ,
וַיַּצִּיתוּ
עֲלֵיהֶם
אֶת-הַצְּרִיחַ,
בָּאֵשׁ;
וַיָּמֻתוּ
גַּם
כָּל-אַנְשֵׁי מִגְדַּל-
שְׁכֶם,
כְּאֶלֶף—
אִישׁ
וְאִשָּׁה.



וַיֵּלֶךְ
אֲבִימֶלֶךְ,
אֶל-תֵּבֵץ;
וַיִּחַן
בְּתֵבֵץ,
וַיִּלְכְּדָהּ.
וּמִגְדַּל-עֹז,
הָיָה
בְתוֹךְ-הָעִיר,
וַיָּנֻסוּ
שָׁמָּה
כָּל-
הָאֲנָשִׁים
וְהַנָּשִׁים
וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר,
וַיִּסְגְּרוּ
בַּעֲדָם;
וַיַּעֲלוּ,
עַל-גַּג הַמִּגְדָּל.
וַיָּבֹא
אֲבִימֶלֶךְ
עַד-הַמִּגְדָּל,
וַיִּלָּחֶם
בּוֹ;
וַיִּגַּשׁ
עַד-פֶּתַח הַמִּגְדָּל,
לְשָׂרְפוֹ
בָאֵשׁ.
וַתַּשְׁלֵךְ
אִשָּׁה אַחַת,
פֶּלַח רֶכֶב—
עַל-רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ;
וַתָּרִץ,
אֶת-גֻּלְגָּלְתּוֹ.
וַיִּקְרָא
מְהֵרָה
אֶל-הַנַּעַר
נֹשֵׂא כֵלָיו,
וַיֹּאמֶר
לוֹ
שְׁלֹף
חַרְבְּךָ
וּמוֹתְתֵנִי—
פֶּן-יֹאמְרוּ
לִי,
אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ;
וַיִּדְקְרֵהוּ
נַעֲרוֹ,
וַיָּמֹת.
וַיִּרְאוּ
אִישׁ-יִשְׂרָאֵל,
כִּי מֵת אֲבִימֶלֶךְ;
וַיֵּלְכוּ,
אִישׁ
לִמְקֹמוֹ.
וַיָּשֶׁב
אֱלֹהִים,
אֵת רָעַת אֲבִימֶלֶךְ,
אֲשֶׁר עָשָׂה
לְאָבִיו,
לַהֲרֹג
אֶת-שִׁבְעִים אֶחָיו.
וְאֵת, כָּל-רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם,
הֵשִׁיב
אֱלֹהִים,
בְּרֹאשָׁם;
וַתָּבֹא
אֲלֵיהֶם,
קִלְלַת יוֹתָם
בֶּן-יְרֻבָּעַל.



About idragonb

Information junkie, just like everyone else...
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

1 Response to שופטים ט

  1. Pingback: שופטים | Order or Chaos

I'd love to know what you think!!!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s