שופטים טו

וַיְהִי
מִיָּמִים
בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים,
וַיִּפְקֹד
שִׁמְשׁוֹן
אֶת-אִשְׁתּוֹ
בִּגְדִי עִזִּים,
וַיֹּאמֶר,
אָבֹאָה
אֶל-אִשְׁתִּי
הֶחָדְרָה;
וְלֹא-נְתָנוֹ
אָבִיהָ,
לָבוֹא.
וַיֹּאמֶר
אָבִיהָ,
אָמֹר אָמַרְתִּי
כִּי-שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ,
וָאֶתְּנֶנָּה,
לְמֵרֵעֶךָ;
הֲלֹא אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה
טוֹבָה מִמֶּנָּה,
תְּהִי-נָא
לְךָ
תַּחְתֶּיהָ.
וַיֹּאמֶר
לָהֶם
שִׁמְשׁוֹן,
נִקֵּיתִי
הַפַּעַם
מִפְּלִשְׁתִּים:
כִּי-עֹשֶׂה
אֲנִי
עִמָּם,
רָעָה.
וַיֵּלֶךְ
שִׁמְשׁוֹן,
וַיִּלְכֹּד
שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת שׁוּעָלִים;
וַיִּקַּח
לַפִּדִים,
וַיֶּפֶן
זָנָב אֶל-זָנָב,
וַיָּשֶׂם
לַפִּיד אֶחָד
בֵּין-שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת,
בַּתָּוֶךְ.
וַיַּבְעֶר-
אֵשׁ
בַּלַּפִּידִים,
וַיְשַׁלַּח
בְּקָמוֹת
פְּלִשְׁתִּים;
וַיַּבְעֵר
מִגָּדִישׁ
וְעַד-קָמָה,
וְעַד-כֶּרֶם זָיִת.
וַיֹּאמְרוּ
פְלִשְׁתִּים,
מִי עָשָׂה
זֹאת,
וַיֹּאמְרוּ
שִׁמְשׁוֹן
חֲתַן הַתִּמְנִי,
כִּי לָקַח
אֶת-אִשְׁתּוֹ
וַיִּתְּנָהּ
לְמֵרֵעֵהוּ;
וַיַּעֲלוּ
פְלִשְׁתִּים,
וַיִּשְׂרְפוּ
אוֹתָהּ
וְאֶת-אָבִיהָ
בָּאֵשׁ.
וַיֹּאמֶר
לָהֶם
שִׁמְשׁוֹן,
אִם-תַּעֲשׂוּן
כָּזֹאת:
כִּי אִם-נִקַּמְתִּי
בָכֶם,
וְאַחַר אֶחְדָּל.
וַיַּךְ
אוֹתָם
שׁוֹק
עַל-יָרֵךְ,
מַכָּה גְדוֹלָה;
וַיֵּרֶד
וַיֵּשֶׁב,
בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם.



וַיַּעֲלוּ
פְלִשְׁתִּים,
וַיַּחֲנוּ
בִּיהוּדָה;
וַיִּנָּטְשׁוּ,
בַּלֶּחִי.
וַיֹּאמְרוּ
אִישׁ יְהוּדָה,
לָמָה עֲלִיתֶם
עָלֵינוּ;
וַיֹּאמְרוּ,
לֶאֱסוֹר
אֶת-שִׁמְשׁוֹן
עָלִינוּ,
לַעֲשׂוֹת
לוֹ,
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה
לָנוּ.
וַיֵּרְדוּ
שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ
מִיהוּדָה,
אֶל-סְעִיף סֶלַע עֵיטָם,
וַיֹּאמְרוּ
לְשִׁמְשׁוֹן
הֲלֹא יָדַעְתָּ
כִּי-מֹשְׁלִים
בָּנוּ
פְּלִשְׁתִּים,
וּמַה-זֹּאת עָשִׂיתָ
לָּנוּ;
וַיֹּאמֶר
לָהֶם—
כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ
לִי,
כֵּן עָשִׂיתִי
לָהֶם.
וַיֹּאמְרוּ
לוֹ
לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ,
לְתִתְּךָ
בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים;
וַיֹּאמֶר
לָהֶם,
שִׁמְשׁוֹן,
הִשָּׁבְעוּ
לִי,
פֶּן-תִּפְגְּעוּן
בִּי
אַתֶּם.
וַיֹּאמְרוּ
לוֹ
לֵאמֹר,
לֹא
כִּי-אָסֹר נֶאֱסָרְךָ
וּנְתַנּוּךָ
בְיָדָם,
וְהָמֵת,
לֹא נְמִיתֶךָ;
וַיַּאַסְרֻהוּ,
בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים,
וַיַּעֲלוּהוּ,
מִן-הַסָּלַע.
הוּא-בָא
עַד-לֶחִי,
וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ
לִקְרָאתוֹ;
וַתִּצְלַח
עָלָיו
רוּחַ יְהוָה,
וַתִּהְיֶינָה
הָעֲבֹתִים
אֲשֶׁר עַל-זְרוֹעוֹתָיו
כַּפִּשְׁתִּים
אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ,
וַיִּמַּסּוּ
אֱסוּרָיו,
מֵעַל יָדָיו.
וַיִּמְצָא
לְחִי-חֲמוֹר,
טְרִיָּה;
וַיִּשְׁלַח
יָדוֹ
וַיִּקָּחֶהָ,
וַיַּךְ-
בָּהּ
אֶלֶף אִישׁ.
וַיֹּאמֶר
שִׁמְשׁוֹן—
בִּלְחִי הַחֲמוֹר,
חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם;
בִּלְחִי הַחֲמוֹר, הִכֵּיתִי
אֶלֶף אִישׁ.
וַיְהִי
כְּכַלֹּתוֹ
לְדַבֵּר,
וַיַּשְׁלֵךְ
הַלְּחִי
מִיָּדוֹ;
וַיִּקְרָא
לַמָּקוֹם הַהוּא,
רָמַת לֶחִי.
וַיִּצְמָא,
מְאֹד,
וַיִּקְרָא
אֶל-יְהוָה
וַיֹּאמַר,
אַתָּה נָתַתָּ
בְיַד-עַבְדְּךָ
אֶת-הַתְּשׁוּעָה
הַגְּדֹלָה
הַזֹּאת;
וְעַתָּה אָמוּת
בַּצָּמָא,
וְנָפַלְתִּי
בְּיַד הָעֲרֵלִים.
וַיִּבְקַע
אֱלֹהִים
אֶת-הַמַּכְתֵּשׁ
אֲשֶׁר-בַּלֶּחִי,
וַיֵּצְאוּ
מִמֶּנּוּ
מַיִם
וַיֵּשְׁתְּ,
וַתָּשָׁב
רוּחוֹ,
וַיֶּחִי;
עַל-כֵּן קָרָא
שְׁמָהּ,
עֵין הַקּוֹרֵא
אֲשֶׁר בַּלֶּחִי,
עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.
וַיִּשְׁפֹּט
אֶת-יִשְׂרָאֵל
בִּימֵי פְלִשְׁתִּים,
עֶשְׂרִים שָׁנָה.



Advertisements

About idragonb

Information junkie, just like everyone else...
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

One Response to שופטים טו

  1. Pingback: שופטים | Order or Chaos

I'd love to know what you think!!!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s