שפטים יח

בַּיָּמִים הָהֵם,
אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל;
וּבַיָּמִים הָהֵם,
שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ-
לוֹ
נַחֲלָה
לָשֶׁבֶת—
כִּי לֹא-נָפְלָה
לּוֹ
עַד-הַיּוֹם הַהוּא
בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
בְּנַחֲלָה.



וַיִּשְׁלְחוּ
בְנֵי-דָן
מִמִּשְׁפַּחְתָּם
חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים
מִקְצוֹתָם
אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל
מִצָּרְעָה
וּמֵאֶשְׁתָּאֹל,
לְרַגֵּל
אֶת-הָאָרֶץ
וּלְחָקְרָהּ,
וַיֹּאמְרוּ
אֲלֵהֶם,
לְכוּ
חִקְרוּ
אֶת-הָאָרֶץ;
וַיָּבֹאוּ
הַר-אֶפְרַיִם
עַד-בֵּית מִיכָה,
וַיָּלִינוּ
שָׁם.
הֵמָּה, עִם-
בֵּית מִיכָה,
וְהֵמָּה הִכִּירוּ,
אֶת-קוֹל הַנַּעַר הַלֵּוִי;
וַיָּסוּרוּ
שָׁם,
וַיֹּאמְרוּ
לוֹ
מִי-הֱבִיאֲךָ
הֲלֹם,
וּמָה-אַתָּה עֹשֶׂה
בָּזֶה,
וּמַה-לְּךָ
פֹה.
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם—
כָּזֹה וְכָזֶה, עָשָׂה
לִי
מִיכָה;
וַיִּשְׂכְּרֵנִי,
וָאֱהִי-
לוֹ
לְכֹהֵן.
וַיֹּאמְרוּ
לוֹ,
שְׁאַל-נָא
בֵאלֹהִים;
וְנֵדְעָה—
הֲתַצְלִחַ
דַּרְכֵּנוּ,
אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הֹלְכִים
עָלֶיהָ.
וַיֹּאמֶר
לָהֶם
הַכֹּהֵן,
לְכוּ
לְשָׁלוֹם;
נֹכַח
יְהוָה,
דַּרְכְּכֶם אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ.



וַיֵּלְכוּ
חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים,
וַיָּבֹאוּ
לָיְשָׁה;
וַיִּרְאוּ
אֶת-הָעָם
אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ
יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח
כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים
שֹׁקֵט
וּבֹטֵחַ,
וְאֵין-מַכְלִים
דָּבָר
בָּאָרֶץ
יוֹרֵשׁ עֶצֶר,
וּרְחוֹקִים
הֵמָּה
מִצִּידֹנִים,
וְדָבָר אֵין-
לָהֶם
עִם-אָדָם.
וַיָּבֹאוּ,
אֶל-אֲחֵיהֶם,
צָרְעָה,
וְאֶשְׁתָּאֹל;
וַיֹּאמְרוּ
לָהֶם
אֲחֵיהֶם,
מָה אַתֶּם.
וַיֹּאמְרוּ,
קוּמָה
וְנַעֲלֶה
עֲלֵיהֶם,
כִּי רָאִינוּ
אֶת-הָאָרֶץ,
וְהִנֵּה טוֹבָה מְאֹד;
וְאַתֶּם מַחְשִׁים—
אַל-תֵּעָצְלוּ,
לָלֶכֶת
לָבֹא
לָרֶשֶׁת
אֶת-הָאָרֶץ.
כְּבֹאֲכֶם תָּבֹאוּ
אֶל-עַם בֹּטֵחַ,
וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם—
כִּי-נְתָנָהּ
אֱלֹהִים,
בְּיֶדְכֶם:
מָקוֹם
אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר
אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
וַיִּסְעוּ
מִשָּׁם
מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי,
מִצָּרְעָה
וּמֵאֶשְׁתָּאֹל,
שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ,
חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה.
וַיַּעֲלוּ,
וַיַּחֲנוּ
בְּקִרְיַת יְעָרִים—
בִּיהוּדָה;
עַל-כֵּן קָרְאוּ
לַמָּקוֹם הַהוּא
מַחֲנֵה-דָן,
עַד הַיּוֹם הַזֶּה—
הִנֵּה, אַחֲרֵי קִרְיַת יְעָרִים.
וַיַּעַבְרוּ
מִשָּׁם,
הַר-אֶפְרָיִם;
וַיָּבֹאוּ,
עַד-בֵּית מִיכָה.
וַיַּעֲנוּ
חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים,
הַהֹלְכִים
לְרַגֵּל אֶת-הָאָרֶץ לַיִשׁ,
וַיֹּאמְרוּ
אֶל-אֲחֵיהֶם,
הַיְדַעְתֶּם
כִּי יֵשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה
אֵפוֹד
וּתְרָפִים
וּפֶסֶל
וּמַסֵּכָה;
וְעַתָּה, דְּעוּ
מַה-תַּעֲשׂוּ.
וַיָּסוּרוּ
שָׁמָּה,
וַיָּבֹאוּ
אֶל-בֵּית-הַנַּעַר הַלֵּוִי
בֵּית מִיכָה;
וַיִּשְׁאֲלוּ-
לוֹ,
לְשָׁלוֹם.
וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, חֲגוּרִים
כְּלֵי מִלְחַמְתָּם,
נִצָּבִים,
פֶּתַח הַשָּׁעַר—
אֲשֶׁר, מִבְּנֵי-דָן.
וַיַּעֲלוּ
חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים,
הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת-הָאָרֶץ—
בָּאוּ
שָׁמָּה,
לָקְחוּ
אֶת-הַפֶּסֶל
וְאֶת-הָאֵפוֹד
וְאֶת-הַתְּרָפִים
וְאֶת-הַמַּסֵּכָה;
וְהַכֹּהֵן, נִצָּב
פֶּתַח הַשַּׁעַר,
וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת הָאִישׁ, הֶחָגוּר כְּלֵי הַמִּלְחָמָה.
וְאֵלֶּה, בָּאוּ
בֵּית מִיכָה,
וַיִּקְחוּ
אֶת-פֶּסֶל הָאֵפוֹד,
וְאֶת-הַתְּרָפִים
וְאֶת-הַמַּסֵּכָה;
וַיֹּאמֶר
אֲלֵיהֶם
הַכֹּהֵן,
מָה אַתֶּם עֹשִׂים.
וַיֹּאמְרוּ
לוֹ
הַחֲרֵשׁ
שִׂים-
יָדְךָ
עַל-פִּיךָ,
וְלֵךְ
עִמָּנוּ,
וֶהְיֵה-
לָנוּ,
לְאָב
וּלְכֹהֵן:
הֲטוֹב הֱיוֹתְךָ כֹהֵן,
לְבֵית אִישׁ אֶחָד,
אוֹ הֱיוֹתְךָ כֹהֵן,
לְשֵׁבֶט
וּלְמִשְׁפָּחָה
בְּיִשְׂרָאֵל.
וַיִּיטַב,
לֵב הַכֹּהֵן,
וַיִּקַּח
אֶת-הָאֵפוֹד,
וְאֶת-הַתְּרָפִים
וְאֶת-הַפָּסֶל;
וַיָּבֹא,
בְּקֶרֶב הָעָם.
וַיִּפְנוּ,
וַיֵּלֵכוּ;
וַיָּשִׂימוּ
אֶת-הַטַּף
וְאֶת-הַמִּקְנֶה,
וְאֶת-הַכְּבוּדָּה—
לִפְנֵיהֶם.
הֵמָּה הִרְחִיקוּ,
מִבֵּית מִיכָה;
וְהָאֲנָשִׁים,
אֲשֶׁר בַּבָּתִּים
אֲשֶׁר עִם-בֵּית מִיכָה,
נִזְעֲקוּ,
וַיַּדְבִּיקוּ
אֶת-בְּנֵי-דָן.
וַיִּקְרְאוּ,
אֶל-בְּנֵי-דָן,
וַיַּסֵּבּוּ,
פְּנֵיהֶם;
וַיֹּאמְרוּ
לְמִיכָה,
מַה-לְּךָ
כִּי נִזְעָקְתָּ.
וַיֹּאמֶר
אֶת-אֱלֹהַי
אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי
לְקַחְתֶּם
וְאֶת-הַכֹּהֵן,
וַתֵּלְכוּ—
וּמַה-לִּי עוֹד;
וּמַה-זֶּה תֹּאמְרוּ
אֵלַי,
מַה-לָּךְ.
וַיֹּאמְרוּ
אֵלָיו
בְּנֵי-דָן,
אַל-תַּשְׁמַע
קוֹלְךָ עִמָּנוּ—
פֶּן-יִפְגְּעוּ
בָכֶם,
אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ,
וְאָסַפְתָּה
נַפְשְׁךָ,
וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ.
וַיֵּלְכוּ
בְנֵי-דָן,
לְדַרְכָּם;
וַיַּרְא
מִיכָה,
כִּי-חֲזָקִים
הֵמָּה
מִמֶּנּוּ,
וַיִּפֶן,
וַיָּשָׁב
אֶל-בֵּיתוֹ.
וְהֵמָּה לָקְחוּ
אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה מִיכָה,
וְאֶת-הַכֹּהֵן
אֲשֶׁר הָיָה-לוֹ,
וַיָּבֹאוּ
עַל-לַיִשׁ
עַל-עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ,
וַיַּכּוּ
אוֹתָם
לְפִי-חָרֶב;
וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ
בָאֵשׁ.
וְאֵין מַצִּיל
כִּי רְחוֹקָה-
הִיא
מִצִּידוֹן,
וְדָבָר אֵין-
לָהֶם
עִם-אָדָם,
וְהִיא, בָּעֵמֶק
אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב;
וַיִּבְנוּ
אֶת-הָעִיר,
וַיֵּשְׁבוּ
בָהּ.
וַיִּקְרְאוּ
שֵׁם-הָעִיר,
דָּן,
בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם,
אֲשֶׁר יוּלַּד
לְיִשְׂרָאֵל;
וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם-הָעִיר,
לָרִאשֹׁנָה.
וַיָּקִימוּ
לָהֶם
בְּנֵי-דָן,
אֶת-הַפָּסֶל;
וִיהוֹנָתָן
בֶּן-גֵּרְשֹׁם
בֶּן-מְנַשֶּׁה
הוּא
וּבָנָיו,
הָיוּ כֹהֲנִים
לְשֵׁבֶט הַדָּנִי,
עַד-יוֹם, גְּלוֹת הָאָרֶץ.
וַיָּשִׂימוּ
לָהֶם,
אֶת-פֶּסֶל מִיכָה
אֲשֶׁר עָשָׂה,
כָּל-יְמֵי הֱיוֹת
בֵּית-הָאֱלֹהִים,
בְּשִׁלֹה.



About idragonb

Information junkie, just like everyone else...
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

1 Response to שפטים יח

  1. Pingback: שופטים | Order or Chaos

I'd love to know what you think!!!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s