שופטים יט

וַיְהִי
בַּיָּמִים הָהֵם,
וּמֶלֶךְ אֵין
בְּיִשְׂרָאֵל;
וַיְהִי
אִישׁ
לֵוִי,
גָּר
בְּיַרְכְּתֵי הַר-אֶפְרַיִם,
וַיִּקַּח-
לוֹ
אִשָּׁה
פִילֶגֶשׁ,
מִבֵּית לֶחֶם
יְהוּדָה.
וַתִּזְנֶה
עָלָיו,
פִּילַגְשׁוֹ,
וַתֵּלֶךְ
מֵאִתּוֹ
אֶל-בֵּית אָבִיהָ,
אֶל-בֵּית לֶחֶם
יְהוּדָה;
וַתְּהִי-
שָׁם,
יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים.
וַיָּקָם
אִישָׁהּ
וַיֵּלֶךְ
אַחֲרֶיהָ,
לְדַבֵּר
עַל-לִבָּהּ
להשיבו (לַהֲשִׁיבָהּ),
וְנַעֲרוֹ עִמּוֹ,
וְצֶמֶד חֲמֹרִים;
וַתְּבִיאֵהוּ,
בֵּית אָבִיהָ,
וַיִּרְאֵהוּ
אֲבִי הַנַּעֲרָה,
וַיִּשְׂמַח
לִקְרָאתוֹ.
וַיַּחֲזֶק-
בּוֹ
חֹתְנוֹ
אֲבִי הַנַּעֲרָה,
וַיֵּשֶׁב
אִתּוֹ
שְׁלֹשֶׁת יָמִים;
וַיֹּאכְלוּ,
וַיִּשְׁתּוּ,
וַיָּלִינוּ,
שָׁם.
וַיְהִי
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי,
וַיַּשְׁכִּימוּ
בַבֹּקֶר
וַיָּקָם
לָלֶכֶת;
וַיֹּאמֶר
אֲבִי הַנַּעֲרָה
אֶל-חֲתָנוֹ,
סְעָד
לִבְּךָ
פַּת-לֶחֶם—
וְאַחַר תֵּלֵכוּ.
וַיֵּשְׁבוּ,
וַיֹּאכְלוּ
שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו—
וַיִּשְׁתּוּ;
וַיֹּאמֶר
אֲבִי הַנַּעֲרָה,
אֶל-הָאִישׁ,
הוֹאֶל-נָא
וְלִין,
וְיִיטַב לִבֶּךָ.
וַיָּקָם
הָאִישׁ,
לָלֶכֶת;
וַיִּפְצַר-
בּוֹ,
חֹתְנוֹ,
וַיָּשָׁב,
וַיָּלֶן
שָׁם.
וַיַּשְׁכֵּם
בַּבֹּקֶר
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי,
לָלֶכֶת,
וַיֹּאמֶר
אֲבִי הַנַּעֲרָה
סְעָד-נָא
לְבָבְךָ,
וְהִתְמַהְמְהוּ
עַד-נְטוֹת הַיּוֹם;
וַיֹּאכְלוּ,
שְׁנֵיהֶם.
וַיָּקָם
הָאִישׁ
לָלֶכֶת,
הוּא
וּפִילַגְשׁוֹ
וְנַעֲרוֹ;
וַיֹּאמֶר
לוֹ
חֹתְנוֹ
אֲבִי הַנַּעֲרָה
הִנֵּה נָא רָפָה
הַיּוֹם
לַעֲרוֹב,
לִינוּ-נָא
הִנֵּה חֲנוֹת הַיּוֹם
לִין פֹּה
וְיִיטַב לְבָבֶךָ,
וְהִשְׁכַּמְתֶּם
מָחָר
לְדַרְכְּכֶם,
וְהָלַכְתָּ
לְאֹהָלֶךָ.
וְלֹא-אָבָה
הָאִישׁ,
לָלוּן,
וַיָּקָם
וַיֵּלֶךְ
וַיָּבֹא
עַד-נֹכַח יְבוּס,
הִיא יְרוּשָׁלִָם;
וְעִמּוֹ,
צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים,
וּפִילַגְשׁוֹ, עִמּוֹ.
הֵם עִם-יְבוּס,
וְהַיּוֹם רַד מְאֹד;
וַיֹּאמֶר
הַנַּעַר
אֶל-אֲדֹנָיו,
לְכָה-נָּא
וְנָסוּרָה
אֶל-עִיר-הַיְבוּסִי הַזֹּאת—
וְנָלִין
בָּהּ.
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו,
אֲדֹנָיו,
לֹא נָסוּר
אֶל-עִיר נָכְרִי,
אֲשֶׁר לֹא-מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה;
וְעָבַרְנוּ,
עַד-גִּבְעָה.
וַיֹּאמֶר
לְנַעֲרוֹ,
לְךָ
וְנִקְרְבָה
בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת;
וְלַנּוּ
בַגִּבְעָה,
אוֹ בָרָמָה.
וַיַּעַבְרוּ,
וַיֵּלֵכוּ;
וַתָּבֹא
לָהֶם
הַשֶּׁמֶשׁ,
אֵצֶל הַגִּבְעָה
אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן.
וַיָּסֻרוּ
שָׁם,
לָבוֹא
לָלוּן
בַּגִּבְעָה;
וַיָּבֹא,
וַיֵּשֶׁב
בִּרְחוֹב הָעִיר,
וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף-
אוֹתָם
הַבַּיְתָה,
לָלוּן.
וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן, בָּא
מִן-מַעֲשֵׂהוּ
מִן-הַשָּׂדֶה
בָּעֶרֶב,
וְהָאִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם,
וְהוּא-גָר בַּגִּבְעָה;
וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, בְּנֵי יְמִינִי.
וַיִּשָּׂא
עֵינָיו,
וַיַּרְא
אֶת-הָאִישׁ הָאֹרֵחַ—
בִּרְחֹב הָעִיר;
וַיֹּאמֶר
הָאִישׁ הַזָּקֵן
אָנָה תֵלֵךְ,
וּמֵאַיִן תָּבוֹא.
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו,
עֹבְרִים אֲנַחְנוּ
מִבֵּית-לֶחֶם יְהוּדָה
עַד-יַרְכְּתֵי הַר-אֶפְרַיִם—
מִשָּׁם אָנֹכִי,
וָאֵלֵךְ
עַד-בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה;
וְאֶת-בֵּית יְהוָה, אֲנִי הֹלֵךְ,
וְאֵין אִישׁ, מְאַסֵּף
אוֹתִי
הַבָּיְתָה.
וְגַם-תֶּבֶן
גַּם-מִסְפּוֹא,
יֵשׁ
לַחֲמוֹרֵינוּ,
וְגַם לֶחֶם
וָיַיִן
יֶשׁ-
לִי
וְלַאֲמָתֶךָ,
וְלַנַּעַר עִם-עֲבָדֶיךָ:
אֵין מַחְסוֹר, כָּל-דָּבָר.
וַיֹּאמֶר
הָאִישׁ הַזָּקֵן
שָׁלוֹם לָךְ,
רַק כָּל-מַחְסוֹרְךָ עָלָי;
רַק בָּרְחוֹב, אַל-תָּלַן.
וַיְבִיאֵהוּ
לְבֵיתוֹ,
ויבול (וַיָּבָל)
לַחֲמוֹרִים;
וַיִּרְחֲצוּ,
רַגְלֵיהֶם,
וַיֹּאכְלוּ,
וַיִּשְׁתּוּ.
הֵמָּה, מֵיטִיבִים
אֶת-לִבָּם,
וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר
אַנְשֵׁי בְנֵי-בְלִיַּעַל
נָסַבּוּ
אֶת-הַבַּיִת,
מִתְדַּפְּקִים
עַל-הַדָּלֶת;
וַיֹּאמְרוּ,
אֶל-הָאִישׁ
בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן
לֵאמֹר,
הוֹצֵא
אֶת-הָאִישׁ
אֲשֶׁר-בָּא
אֶל-בֵּיתְךָ,
וְנֵדָעֶנּוּ.
וַיֵּצֵא
אֲלֵיהֶם,
הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת,
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם,
אַל-אַחַי אַל-תָּרֵעוּ נָא;
אַחֲרֵי אֲשֶׁר-בָּא
הָאִישׁ הַזֶּה,
אֶל-בֵּיתִי—
אַל-תַּעֲשׂוּ,
אֶת-הַנְּבָלָה הַזֹּאת.
הִנֵּה
בִתִּי הַבְּתוּלָה
וּפִילַגְשֵׁהוּ,
אוֹצִיאָה-נָּא
אוֹתָם
וְעַנּוּ
אוֹתָם,
וַעֲשׂוּ
לָהֶם,
הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם;
וְלָאִישׁ הַזֶּה לֹא תַעֲשׂוּ,
דְּבַר הַנְּבָלָה הַזֹּאת.
וְלֹא-אָבוּ
הָאֲנָשִׁים,
לִשְׁמֹעַ לוֹ,
וַיַּחֲזֵק
הָאִישׁ
בְּפִילַגְשׁוֹ,
וַיֹּצֵא
אֲלֵיהֶם
הַחוּץ;
וַיֵּדְעוּ
אוֹתָהּ
וַיִּתְעַלְּלוּ-
בָהּ
כָּל-הַלַּיְלָה,
עַד-הַבֹּקֶר,
וַיְשַׁלְּחוּהָ,
בעלות (כַּעֲלוֹת) הַשָּׁחַר.
וַתָּבֹא
הָאִשָּׁה,
לִפְנוֹת הַבֹּקֶר;
וַתִּפֹּל
פֶּתַח בֵּית-הָאִישׁ,
אֲשֶׁר-אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם—
עַד-הָאוֹר.
וַיָּקָם
אֲדֹנֶיהָ
בַּבֹּקֶר,
וַיִּפְתַּח
דַּלְתוֹת הַבַּיִת,
וַיֵּצֵא,
לָלֶכֶת
לְדַרְכּוֹ;
וְהִנֵּה
הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ, נֹפֶלֶת
פֶּתַח הַבַּיִת,
וְיָדֶיהָ, עַל-הַסַּף.
וַיֹּאמֶר
אֵלֶיהָ
קוּמִי
וְנֵלֵכָה,
וְאֵין עֹנֶה;
וַיִּקָּחֶהָ,
עַל-הַחֲמוֹר,
וַיָּקָם
הָאִישׁ,
וַיֵּלֶךְ
לִמְקֹמוֹ.
וַיָּבֹא
אֶל-בֵּיתוֹ,
וַיִּקַּח
אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת
וַיַּחֲזֵק
בְּפִילַגְשׁוֹ,
וַיְנַתְּחֶהָ
לַעֲצָמֶיהָ,
לִשְׁנֵים עָשָׂר נְתָחִים;
וַיְשַׁלְּחֶהָ,
בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל.
וְהָיָה כָל-הָרֹאֶה,
וְאָמַר
לֹא-נִהְיְתָה
וְלֹא-נִרְאֲתָה
כָּזֹאת,
לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,
עַד הַיּוֹם הַזֶּה;
שִׂימוּ-
לָכֶם
עָלֶיהָ,
עֻצוּ
וְדַבֵּרוּ.



Advertisements

About idragonb

Information junkie, just like everyone else...
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

One Response to שופטים יט

  1. Pingback: שופטים | Order or Chaos

I'd love to know what you think!!!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s