וַיִּבְרַח
דָּוִד,
מנוות (מִנָּיוֹת)
בָּרָמָה;
וַיָּבֹא
וַיֹּאמֶר
לִפְנֵי יְהוֹנָתָן,
מֶה עָשִׂיתִי
מֶה-עֲוֹנִי
וּמֶה-חַטָּאתִי
לִפְנֵי אָבִיךָ—
כִּי מְבַקֵּשׁ,
אֶת-נַפְשִׁי.
וַיֹּאמֶר
לוֹ
חָלִילָה,
לֹא תָמוּת—
הִנֵּה לו-עשה (לֹא-יַעֲשֶׂה)
אָבִי
דָּבָר גָּדוֹל
אוֹ דָּבָר קָטֹן,
וְלֹא יִגְלֶה
אֶת-אָזְנִי;
וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר
אָבִי
מִמֶּנִּי
אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה,
אֵין זֹאת.
וַיִּשָּׁבַע
עוֹד
דָּוִד,
וַיֹּאמֶר
יָדֹעַ יָדַע
אָבִיךָ
כִּי-מָצָאתִי
חֵן
בְּעֵינֶיךָ,
וַיֹּאמֶר
אַל-יֵדַע-זֹאת יְהוֹנָתָן,
פֶּן-יֵעָצֵב;
וְאוּלָם, חַי-יְהוָה
וְחֵי נַפְשֶׁךָ—
כִּי כְפֶשַׂע,
בֵּינִי
וּבֵין הַמָּוֶת.
וַיֹּאמֶר
יְהוֹנָתָן,
אֶל-דָּוִד:
מַה-תֹּאמַר
נַפְשְׁךָ,
וְאֶעֱשֶׂה-
לָּךְ.
וַיֹּאמֶר
דָּוִד
אֶל-יְהוֹנָתָן,
הִנֵּה-חֹדֶשׁ מָחָר,
וְאָנֹכִי יָשֹׁב-אֵשֵׁב
עִם-הַמֶּלֶךְ,
לֶאֱכוֹל;
וְשִׁלַּחְתַּנִי
וְנִסְתַּרְתִּי
בַשָּׂדֶה,
עַד הָעֶרֶב הַשְּׁלִשִׁית.
אִם-פָּקֹד יִפְקְדֵנִי,
אָבִיךָ:
וְאָמַרְתָּ,
נִשְׁאֹל נִשְׁאַל
מִמֶּנִּי
דָוִד
לָרוּץ בֵּית-לֶחֶם עִירוֹ—
כִּי זֶבַח הַיָּמִים שָׁם,
לְכָל-הַמִּשְׁפָּחָה.
אִם-כֹּה יֹאמַר
טוֹב,
שָׁלוֹם לְעַבְדֶּךָ;
וְאִם-חָרֹה יֶחֱרֶה, לוֹ—
דַּע,
כִּי-כָלְתָה
הָרָעָה
מֵעִמּוֹ.
וְעָשִׂיתָ
חֶסֶד,
עַל-עַבְדֶּךָ,
כִּי בִּבְרִית יְהוָה, הֵבֵאתָ
אֶת-עַבְדְּךָ
עִמָּךְ;
וְאִם-יֶשׁ-בִּי עָוֹן הֲמִיתֵנִי
אַתָּה,
וְעַד-אָבִיךָ לָמָּה-זֶּה תְבִיאֵנִי.
וַיֹּאמֶר
יְהוֹנָתָן,
חָלִילָה
לָּךְ:
כִּי אִם-יָדֹעַ אֵדַע,
כִּי-כָלְתָה
הָרָעָה
מֵעִם אָבִי
לָבוֹא עָלֶיךָ—
וְלֹא אֹתָהּ, אַגִּיד
לָךְ.
וַיֹּאמֶר
דָּוִד
אֶל-יְהוֹנָתָן,
מִי יַגִּיד
לִי;
אוֹ מַה-יַּעַנְךָ
אָבִיךָ,
קָשָׁה.
וַיֹּאמֶר
יְהוֹנָתָן
אֶל-דָּוִד,
לְכָה
וְנֵצֵא
הַשָּׂדֶה;
וַיֵּצְאוּ
שְׁנֵיהֶם,
הַשָּׂדֶה.
וַיֹּאמֶר
יְהוֹנָתָן
אֶל-דָּוִד,
יְהוָה
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
כִּי-אֶחְקֹר
אֶת-אָבִי
כָּעֵת מָחָר הַשְּׁלִשִׁית,
וְהִנֵּה-טוֹב,
אֶל-דָּוִד—
וְלֹא-אָז
אֶשְׁלַח
אֵלֶיךָ,
וְגָלִיתִי
אֶת-אָזְנֶךָ.
כֹּה-יַעֲשֶׂה
יְהוָה
לִיהוֹנָתָן
וְכֹה יֹסִיף,
כִּי-יֵיטִב
אֶל-אָבִי
אֶת-הָרָעָה
עָלֶיךָ—
וְגָלִיתִי
אֶת-אָזְנֶךָ,
וְשִׁלַּחְתִּיךָ
וְהָלַכְתָּ
לְשָׁלוֹם;
וִיהִי
יְהוָה עִמָּךְ,
כַּאֲשֶׁר הָיָה
עִם-אָבִי.
וְלֹא, אִם-עוֹדֶנִּי חָי;
וְלֹא-תַעֲשֶׂה
עִמָּדִי
חֶסֶד יְהוָה,
וְלֹא אָמוּת.
וְלֹא-תַכְרִית
אֶת-חַסְדְּךָ
מֵעִם בֵּיתִי,
עַד-עוֹלָם;
וְלֹא, בְּהַכְרִת
יְהוָה
אֶת-אֹיְבֵי דָוִד,
אִישׁ,
מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
וַיִּכְרֹת
יְהוֹנָתָן,
עִם-בֵּית דָּוִד;
וּבִקֵּשׁ
יְהוָה,
מִיַּד אֹיְבֵי דָוִד.
וַיּוֹסֶף
יְהוֹנָתָן
לְהַשְׁבִּיעַ
אֶת-דָּוִד,
בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ:
כִּי-אַהֲבַת נַפְשׁוֹ, אֲהֵבוֹ.
וַיֹּאמֶר-
לוֹ
יְהוֹנָתָן,
מָחָר חֹדֶשׁ;
וְנִפְקַדְתָּ,
כִּי יִפָּקֵד
מוֹשָׁבֶךָ.
וְשִׁלַּשְׁתָּ, תֵּרֵד
מְאֹד,
וּבָאתָ
אֶל-הַמָּקוֹם,
אֲשֶׁר-נִסְתַּרְתָּ
שָּׁם
בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה;
וְיָשַׁבְתָּ,
אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל.
וַאֲנִי, שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה, לְשַׁלַּח-
לִי,
לְמַטָּרָה.
וְהִנֵּה אֶשְׁלַח
אֶת-הַנַּעַר,
לֵךְ
מְצָא
אֶת-הַחִצִּים:
אִם-אָמֹר אֹמַר
לַנַּעַר
הִנֵּה הַחִצִּים
מִמְּךָ וָהֵנָּה,
קָחֶנּוּ
וָבֹאָה
כִּי-שָׁלוֹם לְךָ
וְאֵין דָּבָר–חַי-יְהוָה.
וְאִם-כֹּה אֹמַר
לָעֶלֶם,
הִנֵּה הַחִצִּים
מִמְּךָ וָהָלְאָה—
לֵךְ,
כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה.
וְהַדָּבָר—
אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ,
אֲנִי וָאָתָּה:
הִנֵּה יְהוָה
בֵּינִי
וּבֵינְךָ,
עַד-עוֹלָם.
וַיִּסָּתֵר
דָּוִד,
בַּשָּׂדֶה;
וַיְהִי
הַחֹדֶשׁ,
וַיֵּשֶׁב
הַמֶּלֶךְ
על- (אֶל-) הַלֶּחֶם
לֶאֱכוֹל.
וַיֵּשֶׁב
הַמֶּלֶךְ
עַל-מוֹשָׁבוֹ
כְּפַעַם בְּפַעַם,
אֶל-מוֹשַׁב הַקִּיר,
וַיָּקָם
יְהוֹנָתָן,
וַיֵּשֶׁב
אַבְנֵר
מִצַּד שָׁאוּל;
וַיִּפָּקֵד,
מְקוֹם דָּוִד.
וְלֹא-דִבֶּר
שָׁאוּל
מְאוּמָה,
בַּיּוֹם הַהוּא:
כִּי אָמַר
מִקְרֶה הוּא,
בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא
כִּי-לֹא טָהוֹר.
וַיְהִי,
מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי,
וַיִּפָּקֵד,
מְקוֹם דָּוִד;
וַיֹּאמֶר
שָׁאוּל,
אֶל-יְהוֹנָתָן
בְּנוֹ,
מַדּוּעַ לֹא-בָא
בֶן-יִשַׁי
גַּם-תְּמוֹל
גַּם-הַיּוֹם,
אֶל-הַלָּחֶם.
וַיַּעַן
יְהוֹנָתָן,
אֶת-שָׁאוּל:
נִשְׁאֹל נִשְׁאַל
דָּוִד
מֵעִמָּדִי,
עַד-בֵּית לָחֶם.
וַיֹּאמֶר
שַׁלְּחֵנִי נָא
כִּי זֶבַח
מִשְׁפָּחָה
לָנוּ
בָּעִיר,
וְהוּא צִוָּה-
לִי
אָחִי,
וְעַתָּה אִם-מָצָאתִי
חֵן בְּעֵינֶיךָ,
אִמָּלְטָה
נָּא
וְאֶרְאֶה
אֶת-אֶחָי;
עַל-כֵּן לֹא-בָא,
אֶל-שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ.
וַיִּחַר-אַף
שָׁאוּל,
בִּיהוֹנָתָן,
וַיֹּאמֶר
לוֹ,
בֶּן-נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת:
הֲלוֹא יָדַעְתִּי,
כִּי-בֹחֵר
אַתָּה
לְבֶן-יִשַׁי,
לְבָשְׁתְּךָ,
וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ.
כִּי כָל-הַיָּמִים,
אֲשֶׁר בֶּן-יִשַׁי חַי עַל-הָאֲדָמָה,
לֹא תִכּוֹן,
אַתָּה
וּמַלְכוּתֶךָ;
וְעַתָּה, שְׁלַח
וְקַח
אֹתוֹ
אֵלַי—
כִּי בֶן-מָוֶת, הוּא.
וַיַּעַן,
יְהוֹנָתָן,
אֶת-שָׁאוּל,
אָבִיו;
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו
לָמָּה יוּמַת,
מֶה עָשָׂה.
וַיָּטֶל
שָׁאוּל
אֶת-הַחֲנִית
עָלָיו,
לְהַכֹּתוֹ;
וַיֵּדַע,
יְהוֹנָתָן,
כִּי-כָלָה
הִיא
מֵעִם אָבִיו,
לְהָמִית אֶת-דָּוִד.
וַיָּקָם
יְהוֹנָתָן
מֵעִם הַשֻּׁלְחָן,
בָּחֳרִי-אָף;
וְלֹא-אָכַל
בְּיוֹם-הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי,
לֶחֶם—
כִּי נֶעְצַב
אֶל-דָּוִד,
כִּי הִכְלִמוֹ
אָבִיו.
וַיְהִי
בַבֹּקֶר,
וַיֵּצֵא
יְהוֹנָתָן
הַשָּׂדֶה
לְמוֹעֵד דָּוִד;
וְנַעַר קָטֹן, עִמּוֹ.
וַיֹּאמֶר
לְנַעֲרוֹ—
רֻץ מְצָא
נָא
אֶת-הַחִצִּים,
אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה;
הַנַּעַר רָץ,
וְהוּא-יָרָה
הַחֵצִי לְהַעֲבִרוֹ.
וַיָּבֹא
הַנַּעַר
עַד-מְקוֹם הַחֵצִי,
אֲשֶׁר יָרָה
יְהוֹנָתָן;
וַיִּקְרָא
יְהוֹנָתָן
אַחֲרֵי הַנַּעַר,
וַיֹּאמֶר,
הֲלוֹא הַחֵצִי,
מִמְּךָ וָהָלְאָה.
וַיִּקְרָא
יְהוֹנָתָן
אַחֲרֵי הַנַּעַר,
מְהֵרָה חוּשָׁה
אַל-תַּעֲמֹד;
וַיְלַקֵּט
נַעַר יְהוֹנָתָן,
אֶת-החצי (הַחִצִּים),
וַיָּבֹא,
אֶל-אֲדֹנָיו.
וְהַנַּעַר, לֹא-יָדַע
מְאוּמָה;
אַךְ יְהוֹנָתָן וְדָוִד,
יָדְעוּ
אֶת-הַדָּבָר.
וַיִּתֵּן
יְהוֹנָתָן
אֶת-כֵּלָיו,
אֶל-הַנַּעַר
אֲשֶׁר-לוֹ;
וַיֹּאמֶר
לוֹ,
לֵךְ
הָבֵיא
הָעִיר.
הַנַּעַר, בָּא,
וְדָוִד קָם
מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב,
וַיִּפֹּל
לְאַפָּיו
אַרְצָה
וַיִּשְׁתַּחוּ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים;
וַיִּשְּׁקוּ
אִישׁ
אֶת-רֵעֵהוּ,
וַיִּבְכּוּ
אִישׁ
אֶת-רֵעֵהוּ,
עַד-דָּוִד, הִגְדִּיל.
וַיֹּאמֶר
יְהוֹנָתָן
לְדָוִד,
לֵךְ
לְשָׁלוֹם:
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ
שְׁנֵינוּ
אֲנַחְנוּ,
בְּשֵׁם יְהוָה
לֵאמֹר,
יְהוָה יִהְיֶה
בֵּינִי
וּבֵינֶךָ
וּבֵין זַרְעִי
וּבֵין זַרְעֲךָ,
עַד-עוֹלָם.