מלכים א -יג

וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים, בָּא
מִיהוּדָה
בִּדְבַר יְהוָה—
אֶל-בֵּית-אֵל;
וְיָרָבְעָם עֹמֵד
עַל-הַמִּזְבֵּחַ,
לְהַקְטִיר.
וַיִּקְרָא
עַל-הַמִּזְבֵּחַ,
בִּדְבַר יְהוָה,
וַיֹּאמֶר
מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ, כֹּה אָמַר
יְהוָה:
הִנֵּה-בֵן נוֹלָד
לְבֵית-דָּוִד,
יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ,
וְזָבַח
עָלֶיךָ
אֶת-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת
הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ,
וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ
עָלֶיךָ.
וְנָתַן
בַּיּוֹם הַהוּא
מוֹפֵת,
לֵאמֹר,
זֶה הַמּוֹפֵת,
אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה:
הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע,
וְנִשְׁפַּךְ
הַדֶּשֶׁן
אֲשֶׁר-עָלָיו.
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ
הַמֶּלֶךְ
אֶת-דְּבַר אִישׁ-הָאֱלֹהִים,
אֲשֶׁר קָרָא
עַל-הַמִּזְבֵּחַ
בְּבֵית-אֵל,
וַיִּשְׁלַח
יָרָבְעָם
אֶת-יָדוֹ
מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ,
לֵאמֹר
תִּפְשֻׂהוּ;
וַתִּיבַשׁ
יָדוֹ
אֲשֶׁר שָׁלַח
עָלָיו,
וְלֹא יָכֹל
לַהֲשִׁיבָהּ
אֵלָיו.
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע,
וַיִּשָּׁפֵךְ
הַדֶּשֶׁן
מִן-הַמִּזְבֵּחַ:
כַּמּוֹפֵת,
אֲשֶׁר נָתַן
אִישׁ הָאֱלֹהִים—
בִּדְבַר יְהוָה.
וַיַּעַן
הַמֶּלֶךְ
וַיֹּאמֶר
אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים,
חַל-נָא
אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
וְהִתְפַּלֵּל
בַּעֲדִי,
וְתָשֹׁב
יָדִי,
אֵלָי;
וַיְחַל
אִישׁ-הָאֱלֹהִים,
אֶת-פְּנֵי יְהוָה,
וַתָּשָׁב
יַד-הַמֶּלֶךְ
אֵלָיו,
וַתְּהִי
כְּבָרִאשֹׁנָה.
וַיְדַבֵּר
הַמֶּלֶךְ
אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים,
בֹּאָה-
אִתִּי
הַבַּיְתָה
וּסְעָדָה;
וְאֶתְּנָה
לְךָ,
מַתָּת.
וַיֹּאמֶר
אִישׁ-הָאֱלֹהִים,
אֶל-הַמֶּלֶךְ,
אִם-תִּתֶּן-
לִי
אֶת-חֲצִי בֵיתֶךָ,
לֹא אָבֹא
עִמָּךְ;
וְלֹא-אֹכַל
לֶחֶם
וְלֹא אֶשְׁתֶּה-
מַּיִם,
בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
כִּי-כֵן צִוָּה
אֹתִי,
בִּדְבַר יְהוָה
לֵאמֹר,
לֹא-תֹאכַל
לֶחֶם,
וְלֹא תִשְׁתֶּה-
מָּיִם;
וְלֹא תָשׁוּב,
בַּדֶּרֶךְ
אֲשֶׁר הָלָכְתָּ.
וַיֵּלֶךְ,
בְּדֶרֶךְ אַחֵר;
וְלֹא-שָׁב
בַּדֶּרֶךְ,
אֲשֶׁר בָּא
בָהּ
אֶל-בֵּית-אֵל.



וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן, יֹשֵׁב
בְּבֵית-אֵל;
וַיָּבוֹא
בְנוֹ
וַיְסַפֶּר-
לוֹ
אֶת-כָּל-הַמַּעֲשֶׂה
אֲשֶׁר-עָשָׂה
אִישׁ-הָאֱלֹהִים
הַיּוֹם
בְּבֵית-אֵל,
אֶת-הַדְּבָרִים
אֲשֶׁר דִּבֶּר
אֶל-הַמֶּלֶךְ,
וַיְסַפְּרוּם,
לַאֲבִיהֶם.
וַיְדַבֵּר
אֲלֵהֶם
אֲבִיהֶם,
אֵי-זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ;
וַיִּרְאוּ
בָנָיו,
אֶת-הַדֶּרֶךְ
אֲשֶׁר הָלַךְ
אִישׁ הָאֱלֹהִים,
אֲשֶׁר-בָּא,
מִיהוּדָה.
וַיֹּאמֶר,
אֶל-בָּנָיו,
חִבְשׁוּ-
לִי,
הַחֲמוֹר;
וַיַּחְבְּשׁוּ-
לוֹ
הַחֲמוֹר,
וַיִּרְכַּב
עָלָיו.
וַיֵּלֶךְ,
אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים,
וַיִּמְצָאֵהוּ,
יֹשֵׁב
תַּחַת הָאֵלָה;
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו,
הַאַתָּה אִישׁ-הָאֱלֹהִים
אֲשֶׁר-בָּאתָ
מִיהוּדָה—
וַיֹּאמֶר
אָנִי.
וַיֹּאמֶר
אֵלָיו,
לֵךְ
אִתִּי
הַבָּיְתָה;
וֶאֱכֹל,
לָחֶם.
וַיֹּאמֶר,
לֹא אוּכַל
לָשׁוּב
אִתָּךְ—
וְלָבוֹא
אִתָּךְ;
וְלֹא-אֹכַל
לֶחֶם,
וְלֹא-אֶשְׁתֶּה
אִתְּךָ
מַיִם,
בַּמָּקוֹם, הַזֶּה.
כִּי-דָבָר
אֵלַי,
בִּדְבַר יְהוָה,
לֹא-תֹאכַל
לֶחֶם,
וְלֹא-תִשְׁתֶּה
שָׁם
מָיִם;
לֹא-תָשׁוּב
לָלֶכֶת,
בַּדֶּרֶךְ
אֲשֶׁר-הָלַכְתָּ
בָּהּ.
וַיֹּאמֶר
לוֹ,
גַּם-אֲנִי נָבִיא
כָּמוֹךָ,
וּמַלְאָךְ דִּבֶּר
אֵלַי
בִּדְבַר יְהוָה
לֵאמֹר
הֲשִׁבֵהוּ
אִתְּךָ
אֶל-בֵּיתֶךָ,
וְיֹאכַל
לֶחֶם
וְיֵשְׁתְּ
מָיִם;
כִּחֵשׁ,
לוֹ.
וַיָּשָׁב
אִתּוֹ,
וַיֹּאכַל
לֶחֶם
בְּבֵיתוֹ—
וַיֵּשְׁתְּ
מָיִם.
וַיְהִי,
הֵם יֹשְׁבִים
אֶל-הַשֻּׁלְחָן;



וַיְהִי,
דְּבַר-יְהוָה,
אֶל-הַנָּבִיא,
אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ.
וַיִּקְרָא
אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים,
אֲשֶׁר-בָּא
מִיהוּדָה
לֵאמֹר,
כֹּה, אָמַר
יְהוָה:
יַעַן,
כִּי מָרִיתָ
פִּי יְהוָה,
וְלֹא שָׁמַרְתָּ
אֶת-הַמִּצְוָה,
אֲשֶׁר צִוְּךָ
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
וַתָּשָׁב,
וַתֹּאכַל
לֶחֶם
וַתֵּשְׁתְּ
מַיִם,
בַּמָּקוֹם
אֲשֶׁר דִּבֶּר
אֵלֶיךָ,
אַל-תֹּאכַל
לֶחֶם
וְאַל-תֵּשְׁתְּ
מָיִם—
לֹא-תָבוֹא
נִבְלָתְךָ,
אֶל-קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ.
וַיְהִי,
אַחֲרֵי אָכְלוֹ
לֶחֶם—
וְאַחֲרֵי
שְׁתוֹתוֹ;
וַיַּחֲבָשׁ-
לוֹ
הַחֲמוֹר,
לַנָּבִיא
אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ.
וַיֵּלֶךְ,
וַיִּמְצָאֵהוּ
אַרְיֵה
בַּדֶּרֶךְ
וַיְמִיתֵהוּ;
וַתְּהִי נִבְלָתוֹ, מֻשְׁלֶכֶת
בַּדֶּרֶךְ,
וְהַחֲמוֹר עֹמֵד
אֶצְלָהּ,
וְהָאַרְיֵה עֹמֵד
אֵצֶל הַנְּבֵלָה.
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים,
וַיִּרְאוּ
אֶת-הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת
בַּדֶּרֶךְ,
וְאֶת-הָאַרְיֵה, עֹמֵד
אֵצֶל הַנְּבֵלָה;
וַיָּבֹאוּ
וַיְדַבְּרוּ
בָעִיר,
אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב
בָּהּ.
וַיִּשְׁמַע
הַנָּבִיא,
אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ
מִן-הַדֶּרֶךְ,
וַיֹּאמֶר
אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא,
אֲשֶׁר מָרָה
אֶת-פִּי יְהוָה;
וַיִּתְּנֵהוּ
יְהוָה
לָאַרְיֵה,
וַיִּשְׁבְּרֵהוּ
וַיְמִתֵהוּ,
כִּדְבַר יְהוָה,
אֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ.
וַיְדַבֵּר
אֶל-בָּנָיו
לֵאמֹר,
חִבְשׁוּ-
לִי
אֶת-הַחֲמוֹר;
וַיַּחֲבֹשׁוּ.
וַיֵּלֶךְ,
וַיִּמְצָא
אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת
בַּדֶּרֶךְ,
וַחֲמוֹר
וְהָאַרְיֵה, עֹמְדִים
אֵצֶל הַנְּבֵלָה:
לֹא-אָכַל
הָאַרְיֵה
אֶת-הַנְּבֵלָה,
וְלֹא שָׁבַר
אֶת-הַחֲמוֹר.
וַיִּשָּׂא
הַנָּבִיא
אֶת-נִבְלַת אִישׁ-הָאֱלֹהִים,
וַיַּנִּחֵהוּ
אֶל-הַחֲמוֹר—
וַיְשִׁיבֵהוּ;
וַיָּבֹא,
אֶל-עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן,
לִסְפֹּד,
וּלְקָבְרוֹ.
וַיַּנַּח
אֶת-נִבְלָתוֹ,
בְּקִבְרוֹ;
וַיִּסְפְּדוּ
עָלָיו,
הוֹי אָחִי.
וַיְהִי,
אַחֲרֵי קָבְרוֹ
אֹתוֹ,
וַיֹּאמֶר
אֶל-בָּנָיו
לֵאמֹר,
בְּמוֹתִי
וּקְבַרְתֶּם
אֹתִי
בַּקֶּבֶר
אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר
בּוֹ:
אֵצֶל, עַצְמֹתָיו, הַנִּיחוּ,
אֶת-עַצְמֹתָי.
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר,
אֲשֶׁר קָרָא
בִּדְבַר יְהוָה,
עַל-הַמִּזְבֵּחַ,
אֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל;
וְעַל כָּל-בָּתֵּי הַבָּמוֹת,
אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן. z



אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא-שָׁב
יָרָבְעָם
מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה;
וַיָּשָׁב
וַיַּעַשׂ
מִקְצוֹת הָעָם,
כֹּהֲנֵי בָמוֹת—
הֶחָפֵץ יְמַלֵּא
אֶת-יָדוֹ,
וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת.
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה,
לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם;
וּלְהַכְחִיד,
וּלְהַשְׁמִיד,
מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה.



Advertisements

About idragonb

Information junkie, just like everyone else...
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

I'd love to know what you think!!!

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s